גולאני נ' מדינת ישראל

החלטה

מבוא

בפניי בקשה לביטול פסילה מנהלית של רישיון נהיגה שהושתה על המבקש למשך 60 ימים וזאת בגין מעורבותו בתאונת דרכים שבה נחבל אדם או נגרם נזק לרכוש.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ועיינתי בתיק המשיבה החלטתי לדחות את הבקשה.

על פי חומר הראיות עולה, כי ביום 11.03.14 בשעה 11:30 לערך, נהג המבקש במשאית מכיוון כללי חברון לכיוון כללי ירושלים. כאשר הגיע המבקש לעקומה ימינה סטה שמאלה והתנגש במשאית אחרת שנסעה בכיוון הנגדי. כתוצאה מהתאונה נגרם נזק למשאית ואף נגרם למבקש נזק גוף שבעקבותיו הוא נזקק לטיפול רפואי בבית החולים.

לאחר שימוע שנערך למבקש הורה קצין המשטרה כאמור על פסילת רישיון הנהיגה שלו לתקופה של 60 ימים.

עתה, עותר המבקש כי בית המשפט יורה על ביטול הפסילה המנהלית. לטענתו התאונה ארעה שלא באשמתו, שכן, במועד התאונה ירד גשם והמשאית סטתה מנתיב הנסיעה עקב החלקה. לטענתו, התאונה ארעה בנסיבות שאינן בשליטתו וכי הוא ניסה למנוע תאונה ולמזלו ארעה תאונה אחרת.

דיון והכרעה

נקבע בפסיקה כי "השאלה העיקרית שעל בית המשפט להשיב עליה בבואו להחליט בענין פסילה מנהלית מלהחזיק רשיון נהיגה היא אם נהיגתו של אותו נהג מסכנת את הציבור. בבואו להשיב על השאלה עליו להקדים ולהשיב על מספר שאלות משנה, לרבות השאלות: האם יש ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של הנהג? האם מעידות נסיבות התאונה על כך שאופן נהיגתו מסוכן? האם מדובר באירוע בעל אופי מקרי, או בדרך התנהגות אופיינית? האם מעיד עברו של הנהג על כך שהוא מסוכן?..." (בש"פ 9849/02 בלטנר חיים נ' משטרת ישראל, (פורסם בנבו, 27.11.02).

סעיף 47(ה)(2) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א- 1961 (להלן: "פקודת התעבורה") קובע, כי באם היה לקצין משטרה יסוד להניח כי יוגש כתב אישום בעבירה שגרמה לתאונת דרכים שבה נחבל אדם או ניזוק רכוש, רשאי הוא לפסול את הנהג מהחזיק ברישיון נהיגה לתקופה של 60 יום.

משכך, עלי לבחון האם היה לקצין המשטרה יסוד להניח כי יוגש כתב אישום כנגד המבקש.

ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של המבקש

עיינתי בתיק החקירה ולפיו עולה כי בכיוון נסיעת המבקש הכביש הינו ירידה תלולה ועקומה ימינה. עולה עוד כי במועד התאונה הכביש היה רטוב והמשאית בה נהג המבקש החליקה וסטתה לנתיב הנגדי וכתוצאה מכך פגעה עם חזיתה בחלק האחורי ימני של משאית אחרת ובחלק הקדמי ימני של עגלה שמחוברת אליה.

מעיון בדו"ח הבוחן עולה כי "על פי הממצאים ופיענוח הדיסקה ניתן להסיק כי המשאית נסעה במהירות בלתי סבירה לתנאי מזג האוויר ותנאי הכביש עקומה וירידה".

מעיון בהודעת המבקש מיום 11.03.14 שנמסרה תחת אזהרה, עולה כי המבקש מודה כי סטה מנתיב נסיעתו לנתיב הנגדי ופגע במשאית.

הלכה פסוקה היא כי סטיית נהג מנתיב נסיעתו יש בה הוכחה לכאורה לרשלנות נהיגתו. די בדברים אלה כדי להצביע על קיומן של ראיות לכאורה להוכחת האשמת המיוחסת למבקש.

טענות המבקש לעניין סיבת ההחלקה או הסטייה לנתיב הנגדי, לרבות הגשם שלטענתו היה הגורם לתאונה, מקומן להתברר במסגרת התיק העיקרי.

כאשר אנו נמצאים בשלב הראיות לכאורה, ניתן לקבוע כי קיימת סבירות גבוהה שיוגש כתב אישום כנגד המבקש בגין תאונת הדרכים שבה נפגע אדם או נגרם נזק לרכוש.

מסוכנות

למותר לציין כי המבקש מחזיק ברישיון נהיגה משנת 1971 ולחובתו 83 הרשעות קודמות, ביניהן עבירות מסוכנות כגון מהירות מופרזת, עקיפה שלא כחוק, מטען שלא כחוק ועד. בנסיבות אלה, אין לאמר כי המשך נהיגתו אינו מסכן את הציבור.