גויגולד ואח' נ' ללוש ואח'

החלטה

כללי

לפניי בקשת המבקשים למתן היתר ייצוג על ידי עורך דין לפי סעיף 63 (א) לחוק בתי המשפט, התשמ"ד-1984 (להלן: "חוק בתי המשפט"), ולחלופין, להורות על העברת הדיון בתובענה מבית משפט לתביעות קטנות לבית משפט השלום.

עניינה של תובענה זו היא נזקים נטענים לרכב המשיבים עקב תאונת דרכים בה היו מעורבים הצדדים.

טענת המבקשים

המבקשים טענו כי מאחר שמשיב 2 עורך דין במקצועו, עובדה אותה לא גילה בכתב התביעה, הדבר מקנה לו יתרון דיוני בלתי סביר, וזהו טעם מיוחד לאפשר להם להיות מיוצגים בהליכים בתיק זה.

טענות המשיבים

המשיבים התנגדו לבקשה וטענו כי מתן היתר ייצוג למבקשים יפגע בתכלית הדיון בבית המשפט לתביעות קטנות, וכן כי משיב 2 עוסק בתחום הפלילי, ואף נזקק לייעוץ משפטי במקרה דנן מעורך דין העוסק בתחום הנזיקין.

דיון והכרעה

סעיף 63 (א) לחוק בתי המשפט, קובע:

"ייצוג בעל דין בבית משפט לתביעות קטנות על ידי עורך דין יהיה רק ברשות בית המשפט ומטעמים מיוחדים שיירשמו; בעל דין רשאי, ברשות בית המשפט, להיות מיוצג על ידי ארגון שקבע לענין זה שר המשפטים, ובמקרה זה ירשה בית המשפט לבעל הדין שכנגד להיות מיוצג כפי שיורה".

כלומר, הכלל הוא כי בבית משפט לתביעות קטנות הצדדים מופיעים כשהם אינם מיוצגים, ואין להם זכות קנויה לייצוג, אלא ברשות בית המשפט ומטעמים מיוחדים שירשמו - בג"צ 2214/01 יוסי וינדזברג נ' ביהמ"ש לתביעות קטנות.

תכלית בית המשפט לתביעות קטנות היא לאפשר לאזרח מהשורה לפנות לבית המשפט ללא צורך בשכירת שירותיו של עורך דין, אשר מייקרת את התהליך, ויוצרת חסם בפני הפונים לבתי המשפט – רע"א 5711/08 רשל פרטוק נ' סול טורג'מן בע"מ, פסקה 8 (להלן: "פס"ד פרטוק").

סעיף 63 לחוק בתי המשפט מאפשר לבית המשפט שיקול דעת במקרים בהם הצביע בעל דין על טעם מיוחד לכך שעל בית המשפט להתיר ייצוג, ואפשרות זאת נובעת מעיקרון השוויון לפני החוק, העלול להיפגע כאשר צד אחד מיוצג על ידי בעל מקצוע מיומן ואילו הצד השני מייצג את עצמו.

המבקשים טענו כי המשיב 2 לא הזכיר את עובדת היותו עורך דין בכתב התביעה, כפי שהוא מחויב לעשות.

הפסיקה קבעה כי בעל דין שהוא עו"ד חייב להודיע על כך מראש לבית המשפט, על מנת למנוע יתרון בלתי הוגן - תק (י-ם) 1698/03 כהן איתן נ' סבח חגית (2003).

המשיב 2 טען כי בנספח 10 לכתב התביעה (מכתב שנשלח למבקשים) רשומה העובדה כי הינו עורך דין במקצועו, ואכן בסעיף 4 לנספח 10 מצוינת עובדה זו. כלומר, אין זו עובדה שהוסתרה מעיני המבקשים, ובכל מקרה, הייתה ידועה להם, אף אם לא צוינה באופן מפורש בגוף התביעה. בכל מקרה, העובדה שמקצועו של המשיב 2 לא צויינה בגוף כתב התביעה, אין בה כדי להכריע בבקשה זו.

11.במקרים מסוימים התירה הפסיקה לצד שאינו עורך דין לקבל ייצוג, כאשר הצד השני הינו עורך דין. אולם, לא הותר ייצוג באופן אוטומטי, בכל תביעה פרטית בה צד אחד הינו עורך דין במקצועו או בהכשרתו.

12.בפסיקה נקבעו קריטריונים אותם על בית המשפט לשקול בבואו להחליט האם להתיר או לאו את הייצוג:

"...לא ניתן להתעלם ממקרים בהם אין מנוס מהתרת ייצוג מי מהצדדים בידי עורך דין. כך למשל הוא המקרה בו אחד מבעלי הדין הוא עורך דין במקצועו או בהכשרתו. במקרה כזה חייב בעל הדין להעמיד את בית המשפט על הכשרתו המשפטית ועל עיסוקו כעורך דין בעבר או בהווה. אם הותר הייצוג, ויודגש כי היתר זה צריך להינתן בהחלטה כתובה, עולה השאלה האם בית המשפט לתביעות קטנות מחויב להתיר את ייצוגו של הצד שכנגד....