גוטסמן נ' חסון ואח'

פסק דין

1.תביעה בגין תאונת דרכים שארעה בתאריך 6.3.08 בשעת ערב, על כביש מס' 4, בצומת "קדימה" מכיוון דרום לצפון.

2.לטענת התובעת - נהג ניסן סעדי ברכבה (להלן: "הנהג"). בהיות רכבה בעצירה מוחלטת, בהמתנה לרמזור מאחורי רכבים נוספים, פגע ברכבה של התובעת רכב הנתבעים שהגיע מאחור. נתבע 2 שנהג ברכב הנתבעים הודה במעשיו ונטל אחריות מלאה לקרות האירוע. לרכבה של התובעת נגרמו נזקים כמפורט בחוו"ד השמאי ובתמונות שצורפו לכתב התביעה.

3.לטענת הנתבעים - רכבם, נהוג ע"י נתבע 2, נסע מאחורי רכב התובעת ופגע ברכבה מאחור. נטען, כי נתבע 1 כלל אינו בעל הרכב ואין כל יריבות בינו לבין התובעת. כן נטען, כי עוצמת הפגיעה ברכב התובעת היתה נמוכה ביותר. העובדה שנתבע 2 הודה בקרות התאונה, אין בה הכרה בנזק שנגרם לרכב התובעת. בנוסף נטען, כי רכב הנתבעים כלל לא ניזוק, למעט כיפוף קל בלוחית הרישוי. עוד נטען, כי לא מן הנמנע שהנזק אותו אמד שמאי התובעת, נגרם עקב אירועים שאינם קשורים באירוע הנוכחי.

צורפה חוו"ד שנערכה ע"י בוחן תאונות דרכים, על פיה לא קיימת אפשרות כי רכב הנתבעים גרם לנזק המדובר ברכב התובעת, לאור הפרשי הגבהים בין שני הרכבים. בוחן התאונות אף ביצע ניסוי השוואה בין רכב מסוג רכבה של התובעת לבין רכב הנתבעים.

4.בדיון שהתקיים בפניי (לאחר שבוטל פסק הדין שניתן בהעדר התובעת) העידו הנהג ברכב התובעת ונתבע 2.

מטעם התובעת העיד השמאי אשר אמד את נזקי רכבה (להלן: "השמאי").

מטעם הנתבעים העיד בוחן תאונות דרכים שערך את חוות הדעת שהוגשה ע"י הנתבעים (להלן: "הבוחן").

הנהג העיד, כי רכב התובעת עצר בעטיו של אור רמזור אדום מאחורי רכבים נוספים, כשלפתע חש פגיעה חזקה בחלק האחורי של הרכב. לגרסתו, הרכב היה תקין לחלוטין קודם לכן והפגיעות ברכב התובעת נגרמו באירוע שבמחלוקת. כן העיד, כי נתבע 2 אמר לו ש"נרדם על ההגה" היות ובאותו בוקר שוחרר משירותו הצבאי.

נתבע 2 העיד, כי שוחרר אותו יום משירות צבאי ורכבו אכן פגע ברכב התובעת. כן טען, כי הנהג אמר לו שרכב התובעת כבר נפגע בעבר. עוד העיד, כי לא נגרם נזק משמעותי לרכב הנתבעים. לגרסתו, הנזק ברכב התובעת גם הוא לא היה ממשי, בפרט שנהג במהירות איטית ביותר. נתבע 2 גרס, כי לא נרדם, אך אישר כי במהלך הלילה שקדם לאירוע לא ישן, אם כי ישן במהלך הנסיעה מבסיסו לבקו"ם, מקום בו שוחרר אותו יום משירותו הצבאי.

הוברר, כי התיקון ברכבה של התובעת כלל טיפולים נוספים ברכבה. לפיכך לא הובהרה עלות התיקון הכוללת. נמסר, כי ירידת הערך המסחרית אליה התייחסה חוו"ד השמאי נערכה בהתאם להמלצות וועדת ששון, אולם אופן החישוב לא בא לביטוי בחווה"ד ולא נערכה חוו"ד נפרדת ביחס לירידת הערך.

שמאי התובעת העיד, כי ברכב התובעת היו נזקים אליהם כלל לא התייחס בחוות דעתו. אשר להשוואת גבהי הרכבים הסביר, כי הניסוי שערך הבוחן מטעם הנתבעים אינו משקף את מצב הרכבים במקום התאונה, שכן נפח האוויר בגלגלי הרכבים שונה ונתון זה משפיע על גובהם. עוד הסביר, כי בעת האצה, רכב הנתבעים יכול היה להתרומם. משכך לא ניתן להשוות את גובה הרכבים על מנת לבחון את הנזקים, בהיות הרכבים במצב סטטי. השמאי התייחס ליום בו עבר רכב התובעת את מבחן הרישוי. השמאי הסביר, כי בדיקתו האחרונה נעשתה ארבעה ימים בטרם עבר הרכב את המבחן, אם כי חוות הדעת נערכה לאחריו. הנתבעים הפנו לעובדה כי מספר הרכב אינו מופיע בתמונות שצילם השמאי.

עוד הסביר השמאי, כי גם אם לא ניכרים נזקים בחלק האחורי של הרכב מבחינה חיצונית, עדיין ייתכנו נזקים פנימיים אשר נגרמו עקב הפגיעה. זאת לאור הבדלי החומר ממנו עשויה חזית רכב הנתבעים לעומת החומר ממנו בנוי החלק האחורי של רכב התובעת.

בוחן התאונות העיד, כי ביצע ניסוי הדגמה בין שני רכבים, בהתאם לנתונים שנמסרו לו. לגישתו, ההדגמה משקפת את מצב הרכבים בעת האירוע, בהנחה שמדובר בכביש ישר. אשר לנפח האוויר בגלגלי הרכבים והשפעתו על גובה הרכבים, אישר הבוחן כי נפח האוויר עלול להביא לסטייה אך לא לסטייה משמעותית. הבוחן העלה אפשרות על פיה הנזקים אותם אמד השמאי אינם מתייחסים כלל לרכבה של התובעת.

מנגד, הסבירה התובעת בהקשר לדברי הבוחן, כי רכבה האישי שונה מהרכב אותו בחן בעת ההדגמה.

לא הוברר דיו, מדוע הבוחן לא מצא לנכון לבצע את "ניסוי הכלים" שביצע תוך שימוש ברכבה האישי של התובעת אשר יש להניח כי ניתן היה להעמידו לרשותו.

במהלך הדיון הוגש מסמך עליו חתם נתבע 2 ובו הוא מאשר כי רכב הנתבעים פגע מאחור ברכבה של התובעת.