גואל נ' עיריית ראשון לציון ואח'

פסק דין

מבוא

לפני תביעת התובע יליד 1936, חי בנפרד מאשתו, בגין נזקי גוף שנגרמו לו בתאונה שאירעה, לטענתו, ביום 12.6.08 בשעה 13:00 לערך. (להלן: "התאונה"). לטענת התובע, בעת שצעד ברחוב תרמ"ב פינת רחוב הרצל בעיר ראשון לציון, על מדרכה שבורה ומשובשת ובה מהמורות, נפל ונפגע.

התביעה הוגשה כנגד הנתבעת 1 – עירית ראשון לציון (להלן: "העיריה") וכנגד מבטחתה, הנתבעת מס' 2 כלל חברה לביטוח בע"מ (להלן: "המבטחת"). (העיריה והמבטחת ייקראו להלן לשם הקיצור: "הנתבעות").

המחלוקת שבין הצדדים הינה בשאלת החבות ושיעור הנזק.

פסק הדין ניתן לאחר שהובאו בפני הראיות כדלקמן:

ראיות התובע:

עדויות התובע ובנו מר משה בודאי (להלן: "הבן"), הגב' אילנה לימסנקי, המשמשת כמנהלת החשבונות הראשית בבית האבות הסיעודי "אחוזת ראשונים" (להלן: "אחוזת ראשונים"), הגב' אתי עבודי ממחלקת החשבונות בביה"ח "אסף הרופא" ותצהירי עדויותיהם הראשיות של התובע, הבן והגב' לימנסקי.

ראיות הנתבעות:

איש מד"א – מר דורון סיקרון.

כן הוגש ע"י הצדדים תיעוד, לרבות חוות דעת רפואיות כמפורט בהמשך. כמו כן שמעתי את סיכומיהם בע"פ של ב"כ בעלי הדין.

כל ההדגשות להלן אינן מופיעות במקור, אלא אם יאמר אחרת.

תמצית טענות הצדדיםתמצית טענות התובע

אביא להלן את תמצית טענות התובע בשאלת החבות:

העירייה הינה בעלת המקרקעין והרשות הציבורית הממונה על תקינות המדרכות והכבישים במקום הנפילה והיא אחראית באחריות מושגית וקונקרטית כלפי התובע;

הוכח כי התובע נפל בשל מדרכה שבורה ומשובשת בה בוצעו עבודות שיפוצים וזאת לאחר שרגלו נתקלה בבור הוא מעד ונחבל ונגרמו לו נזקי גוף;

עדות התובע ועדות בנו היו עקביות, לא נסתרו ונתמכו בתמונות ובקלטת הווידאו שצולמה ע"י הבן כשבועיים ימים לאחר התאונה;

יש לדחות את טענת ההגנה מטעם הנתבעות לפיה התובע החליק ונפל בשל צבע טרי שעה שעסקינן בעדות שמיעה שלא נרשמה מפי התובע;

הנתבעות לא זמנו עדים מטעם העירייה על מנת שניתן יהיה ללמוד על מידת הפיקוח או אופי התחזוקה שבוצעה ע"י העירייה;

התובע הוכיח מעבר למאזן ההסתברויות כי הנתבעת התרשלה ולכן קיים קשר עובדתי ונסיבתי בין התאונה ובין נזקיו הנטענים.