גואטה נ' עיריית תל אביב .

פסק דין

1.המבקש הגיש נגד המשיבה (להלן: "העירייה") תביעה ובקשה לאישורה של תביעה זו כתביעה ייצוגית. עניינה של התביעה בזכאות להנחה מארנונה בעיר תל אביב בשל מצב חומרי בשנים 2012 ו-2013.

2.ישנם מספר דינים ודברי חקיקה רלוונטיים, עליהם מסתמכות טענות הצדדים בבקשה ובתשובה לה.

3.סעיף 12 לחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי תקציב) התשנ"ג – 1992 (להלן: "חוק ההסדרים") קובע:

"הנחות בארנונה

(א) השרים יקבעו בתקנות את שיעור ההנחה המרבי שיינתן למי שישלם ארנונה כללית בתשלום אחד בתחילת שנת הכספים.

(ב) שר הפנים יקבע בתקנות תנאים וכללים למתן הנחות אחרות בתשלומי הארנונה הכללית, ואת שיעורי ההנחה המרביים וכן רשאי הוא לקבוע שיעורי הנחה המזעריים.

(ג)מועצה לא תפחית תשלומי ארנונה כללית אלא אם כן נתקיימו במחזיק בנכס התנאים שנקבעו בתקנות לפי סעיף זה, ובהתאם לכללים ולשיעורים שנקבעו".

4.אין מחלוקת כי שר הפנים לא עשה שימוש בסמכותו מכוח ס' 12 הנ"ל לחוק ההסדרים ולא קבע "שיעורי הנחה מזעריים", אולם הוא עשה שימוש בסמכותו וקבע שיעורי הנחה מרביים. תקנה 2 לתקנות ההסדרים במשק המדינה (הנחה מארנונה) התשנ"ג – 1992 (להלן: "תקנות ההנחות") קובעת כי:

"(א) מועצה רשאית לקבוע הנחה מסכום הארנונה הכללית שהוטלה באותה שנת הכספים על מחזיק בנכס שנתקיימו לגביו אחד התנאים כמפורט להלן, בשיעורים שפורטו להלן".

5.תקנה 2(א)(8) שהיא התקנה הרלוונטית לענייננו, קובעת זכאות להנחה ל:

"בעל הכנסה חודשית ממוצעת שפורטה בתוספת הראשונה לפי מספר הנפשות המתגוררות איתו בנכס – הנחה בשיעור שנקבע לפי טורי ההכנסה שבתוספת האמורה..."

6.הטבלה שבתוספת הראשונה בנוסחה לאחר תיקון תשע"ד – 2013 היא בנוסח זה:

מספר הנפשותהכנסה חודשית ממוצעת בשקלים חדשים בשנת הכספים 2013

1עד 2,6533,050-2,6543,448-3,051

2עד 3,9794,576-3,9805,172-4,577

3עד 4,6155,307-4,6166,000-5,308

4עד 5,2516,039-5,2526,827-6,040

5עד 6,4137,375-6,4148,337-7,376

6עד 7,5768,712-7,5779,848-8,713