גואטה נ' מטיאשווילי ואח'

פסק דין

א. מבוא

1.עניינה של התביעה, פיצויים בגין נזקי גוף לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש], בגין אירוע תקיפה מיום 12.02.10.

2.התובע מתגורר עם משפחתו בדירה מספר 8, ברחוב ישראל פרנקל 24, רמלה, משנת 2001.

3.נתבעת 2 (להלן: "הנתבעת"), הינה בעלת דירה בבית המשותף שברחוב ישראל פרנקל 24, רמלה.

4.אמו של נתבע 1 (להלן: "הנתבע") שכרה את דירתה של הנתבעת והיא ומשפחתה, לרבות בנה, הנתבע, התגוררו בה משנת 2005 ועד למועד האירוע נשוא התביעה, 12.02.10.

5.ביום 12.02.10, הנתבע תקף את התובע תקיפה גופנית אלימה. הנתבע נשך את התובע בחוזקה בידו ובכתפו וחתך את התובע בראשו בעזרת חפץ מתכתי חד. בהתאם לחוות דעת מומחים רפואיים שהגיש התובע, עקב התקיפה, התובע סובל מנכות רפואית צמיתה. בתחום הנוירולוגיה נקבעה לתובע נכות צמיתה בשיעור 27.1% ובתחום הפסיכיאטריה נקבעה לתובע נכות נפשית בשיעור 36%. טרם הוגשו חוות דעת נגדיות מטעם הנתבעת.

6.התובע הגיש תביעתו לפיצויים בגין נזקי הגוף אשר נגרמו לו כתוצאה מהתקיפה, הן כנגד הנתבע והן כנגד הנתבעת.

7.הנתבע לא הגיש כתב הגנה וביום 06.05.12 ניתן כנגדו פסק דין בהיעדר כתב הגנה.

8.הנתבעת הגישה כתב הגנה, בו הכחישה את טענות התובע. הנתבעת טענה בכתב הגנתה להיעדר יריבות בינה לבין התובע. הנתבעת טענה כי הנתבע אינו קשור אליה בקשר חוזי או משפטי, כי היא לא השכירה את דירתה לנתבע וכי אם עבר על החוק, המשטרה ובתי המשפט הם הכתובת לטיפול בכך. (סעיפים 4 ו- 5 לכתב ההגנה).

9.בהחלטה מיום 30.01.12 הוריתי על פיצול הדיון ובירור סוגיית האחריות תחילה.

ב. הנתבע ומעשיו

10.החל משנת 2001, התובע גר ברחוב ישראל פרנקל 24/8 ברמלה, שהינו בניין מגורים משותף (להלן: "הבית המשותף"), יחד עם אשתו וילדיו. לדברי התובע, לכל אורך שנות מגוריו בבית המשותף, לא היו לו סכסוכים עם שכניו ומאז ומתמיד הוא נמצא איתם ביחסי שכנות טובים. (סעיפים 2-3 לתצהיר התובע).

11.אמו של הנתבע שכרה את דירת הנתבעת בשנת 2005 והתגוררה בה עם ילדיה, לרבות הנתבע שהיה אז כבן 16.

12.במהלך שנת 2005, קיבל התובע על עצמו, יחד עם גב' סופי קורסונסקי, המתגוררת אף היא בבית המשותף, את תפקיד ועד הבית.

13.לדברי התובע בתצהירו, כבר מעת כניסתו של הנתבע לדירת הנתבעת, בשנת 2005, הנתבע החל לפגוע באורח חייה של משפחת התובע ובאורח חייהם של שכנים רבים בבית המשותף, אשר, לדברי התובע, התלוננו באוזניו אין ספור פעמים על התנהגותו של הנתבע. לדברי התובע, הנתבע, בין היתר, השמיע מוזיקה רועשת בשעות מאוחרות בלילה והשאיר את הלכלוך של כלביו בבית המשותף. כאשר התובע ניגש, יחד עם גב' קורסונסקי, לדירת הנתבעת, על מנת לקבל את דמי ועד הבית, הנתבע סירב לשלם בכל תוקף ואף התעצבן וקילל את השניים. לדברי התובע, מאז התנהגותו של הנתבע החמירה יותר ויותר והפכה למסוכנת ואלימה. (סעיפים 6-9 לתצהיר התובע).

14.לדברי התובע, הנתבע קילל, ירק לעברו ולעבר בני משפחתו, התנגש במכוון בכתפו בכל פעם שפגש את התובע בחדר המדרגות, תקף את התובע בחדר המדרגות לעיניי ילדיו ואשתו בנגיחה וחניקה, בעט בכדור כלפי התובע וכלפי ילדיו בעת שטיילו בגינה ליד ביתם, הפחיד את בתו בעזרת כלביו, הזיק לרכבו על ידי יריקות, שפיכת חומרים על הרכב, קילוף הצבע ועיקום הפח של הרכב, סירב להחזיר חפצים שאחיו הצעיר של הנתבע שאל מבנו של התובע. (לדברי התובע, אחיו הצעיר של הנתבע ובנו של התובע הם באותה שכבת גיל ולכן היו מיודדים לתקופה מסוימת), זרק בקבוקי וודקה ובירה בחצר הבית המשותף, ישב בחדר המדרגות וחסם את המעבר לדיירים, זרק אבנים אל תוך דירת התובע, קשר את צינורות המים של המזגנים של דירת התובע, סגר את ברז המים הראשי של דירת התובע והוריד את מפסק החשמל של דירת התובע. לדברי התובע, בעקבות סגירת החשמל החוזרת ונשנית של דירתו על ידי הנתבע, התובע נאלץ לבנות קופסה מיוחדת עם מנעול לארון החשמל על מנת למנוע מהנתבע להוריד את מפסק החשמל של דירתו. (סעיף 10 לתצהיר התובע). בחקירתו הנגדית, התובע נשאל מדוע הנתבע התנכל דווקא אליו והשיב כדלקמן:

"ש.למה דווקא הנתבע 1 שאתה מגדיר אותו התוקף למה דווקא תקף אותך למה דווקא אותך ספציפית

ת.כי אני ביקשתי ממנו שישלם עבור ועד, ביקשו ממני כל האנשים הדיירים כולל סופי ביקשו ממני שאני אבקש ממנו לנקות את החצר את הבקבוקים שהוא זורק מהחלון בקבוקי בירה וודקה, כל הפדים של אחותו, את הלכלוך צואה של הכלב גרפיטי את הדברים האלה הם הורסים את הבניין הם ביקשו ממני שאני אבקש ממנו לא לעשות את זה". (פרוט' עמ' 16 ש' 30-32. עמ' 17 ש' 1-2).