גואטה נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

1.פסק דין זה עניינו תביעה שהגיש מר יגאל גואטה (להלן: "התובע") בעקבות החלטת פקיד תביעות מיום 20.2.11 (להלן: "ההחלטה"), אשר דחתה תביעה שהגיש למוסד לביטוח לאומי (להלן: "הנתבע") להכיר בפגיעה ממנה הוא סובל בשמיעה כתאונה בעבודה.

2.כמצויין בהחלטה נדחתה תביעת התובע בעקבות ממצאי בדיקת שמיעה מיום 6.1.11 אשר ממנה עולה כי כושר השמיעה של התובע לא פחת בשיעור של 20 דציבל לפחות בממוצע תדירויות הדיבור בכל אחת מהאוזניים.

3.בדיון מקדמי שהתקיים בתביעת התובע ביום 4.4.12 הסכים הנתבע להעמיד את התובע לבדיקת שמיעה נוספת. בהסכמת הצדדים נבדק התובע בבית החולים הדסה ובבדיקת שמיעה במוליכות עצם בממוצע תדירויות הדיבור, שנערכה בחודש אפריל האחרון נמצא כי אין התובע סובל מירידה בשמיעה בשיעור של 20 דציבל לפחות בשתי האוזניים (ממוצע פגיעה באוזן ימין בתדירות הדיבור הוא של 18.3 דציבל).

4.עם קבלת תוצאות השמיעה מחודש אפריל האחרון, התקיים דיון נוסף במעמד הצדדים; במסגרתו טענה ב"כ התובע כי לטעמה עומד התובע בתנאי החוק להכרה בליקוי השמיעה כפגיעה בעבודה והיא מבקשת מינוי מומחה רפואי אליו יועברו בדיקות השמיעה כולם.

5.כבר נפסק כי בסוגיית עמידה בתנאי הסף שנקבעו בסעיף 84 א' לצורך הכרה בליקוי בשמיעה כתאונה בעבודה, יש להכריע על בסיס בדיקת שמיעה שנערכה במוליכות העצם. מכאן שתוצאות בדיקת שמיעה שלא במוליכות העצם (בדיקות שמיעה במוליכות אויר) אינן רלוונטיות לעניינינו.

6.בפסק הדין עב"ל 188/08 המוסד לביטוח לאומי – דוד אלון, נקבע כי במצבים בהם בפני בית הדין מספר בדיקות שמיעה על בית הדין לקבוע מהי בדיקת השמיעה הרלוונטית בעניין דב אלון, בהתחשב במידת העדכנות של הבדיקה, בזהות הבודק ובאמינות הבדיקה.

7.לעניינינו בדיקת השמיעה העדכנית ביותר היא זו שנערכה בבית החולים הדסה (מוסד רפואי מוכר) באפריל האחרון וביחס אליה קובעת הבודקת, קלינאית תקשורת, כי בדיקת השמיעה היא "בהתאמה מלאה בין SRT ו-PTA ונראה אמין". כאמור תוצאות בדיקה זו תואמות בדיקת שמיעה במוליכות העצם בתדירויות הדיבור מינואר 2011 עליה הסתמך פקיד התביעות בהחלטתו נשוא התביעה.

8.יוצא מכאן, כי בדיקת השמיעה - מחייבת את בית הדין על פי אמות המידה שנקבעו בפסיקת בית הדין הארצי היא זו שנערכה בבית החולים הדסה באפריל האחרון. כמצויין לעיל הבדיקה מלמדת כי התובע לא עומד בתנאי הסף, להכרה בליקוי השמיעה כתאונה בעבודה.

9.משנמצא שיש לאמץ את תוצאות בדיקת השמיעה שנעשתה בחודש אפריל האחרון בבית החולים הדסה, לא עולה שאלה רפואית המצדיקה מינוי מומחה רפואי שיחווה דעתו בעניינו של התובע – ומכאן שבקשת התובע למינוי מומחה – דינה להידחות (ראה: עב"ל 10957-05-10 המוסד לביטוח לאומי – מאיר עמיר).

10.מהמקובץ עולה כי אין מקום להתערב בהחלטת פקיד התביעות ולפיה לא עומד התובע בתנאי הסף להכרה בליקוי השמיעה ממנו סובל כתאונה בעבודה ולפיכך דין התביעה להידחות.

11.סוף דבר – התביעה נדחית.

12.בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

13.ערעור על פסק הדין הוא בזכות לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, בתוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין לצד המבקש.

ניתן היום, כ"א אלול תשע"ג, (27 אוגוסט 2013), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

מר משה גולדפרב

מר דב אבדור

משה טוינה

נציג ציבור (עובדים) נציג ציבור (מעבידים) שופט התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: