גו מנג'מנט אינטרנשיונל פי.אר. בע"מ נ' מבורך

החלטה

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב מיום 7.3.13 (כב' הרשם הבכיר יגאל נמרודי).

בפסק הדין נתקבלה תביעת המשיבה כנגד המבקשת - סוכנות ליצוג ניצבים - בגין הפרת הסכם ביניהן שלפיו התחייבה המבקשת לצלם את המשיבה לספק לה תקליטור ובו צילומים ולפרסם את התמונות באתר החברה וכן להעביר למשיבה את התמורה שתועבר אל המבקשת עבור השתתפות המשיבה בעבודות אליהן תופנה אצל צדדי ג' בניכוי עמלה ומע"מ וכנגד מסירת מסמכים נדרשים. בפסק הדין נקבע שהמבקשת הפרה את ההסכם באופן המזכה את המשיבה בביטולו, והמבקשת חויבה להשיב למשיבה את התשלום שקיבלה ממנה על פי ההסכם בסך 3,000 ₪ וכן חויבה המבקשת לשלם למשיבה התשלום המגיע למשיבה תמורת השתתפות המשיבה בחמישה ימי צילומים - לאחר ניכוי - בסך הכול 1,535 ₪ וכן פיצויים בגין עגמת נפש ע"ס 1,500 ₪.

לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור על נספחיה, בפסק הדין ובתגובת המשיבה, החלטתי לדחות את בקשת רשות הערעור וזאת בכל הנוגע לחלק בבקשת רשות הערעור כלפי קביעת ערכאה קמא לפיה הפרה המבקשת את ההסכם באופן המזכה את המשיבה בביטולו.

השגותיה של המבקשת בעניין זה עוסקות רובן ככולן בניסיון להפוך את קביעותיה העובדתיות של הערכאה המבררת.

הכלל שנקבע בפסקי דין רבים, הדנים בהתערבות בממצאים עובדתיים, הוא כי ערכאת ערעור לא תתערב בממצאים עובדתיים, אלא במקרים חריגים אם מצאה שנפלה בהם טעות עקרונית ובולטת או שאינם מתיישבים כלל עם חומר הראיות (ראו גם: רע"א 3716/09 ‏ג'אנה תעשיות ומשקאות בע"מ נ' מאזן עואד מסחר כללי בע"מ, פורסם בנבו, 21.9.09).

המקרה הנדון אינו נמנה בגדר מקרים אלה. בענייננו, בית משפט קמא ישב על המדוכה, דן בתביעת המשיבה, עיין במסמכים, שמע את הצדדים והתרשם מהם באופן ישיר. הממצאים אשר קבע מעוגנים על פניו בחומר הראיות שנפרש לפניו וסבירות המסקנות אליהן הגיע.

ערכאה קמא קבעה שהמבקשת התחייבה לדאוג למשיבה לשכר המסתכם לכל יום צילומים - אם תתקבל כבמקרה דנן לעבודה בהפקות שונות אצל צדדי ג' (בהעדר הסדרת עניין זה בהסכם בין הצדדים) - בשיעור של 100$ לכל הפחות (ולא כ 200 ₪ כפי שטענה המבקשת). קביעה זו המבוססת בין היתר על עדותה של המשיבה אותה מצאה ערכאה קמא אמינה בעיניה ומכך שזקפה לחובתה של המבקשת את הימנעותה לזמן לדיון את נציגתה שנכחה במפגש עם המשיבה בו נקבע הסכום שתקבל המשיבה מהמבקשת עבור יום צילומים.

טענת המבקשת לפיה היא לא העבירה כלל סכומים למשיבה מאחר והמשיבה לא הציגה לפניה אישורים שונים של רשויות המס, לא נתקבלה על ידי ערכאה קמא, משלא נתמכה באסמכתא בכתב המעידה על השכר שקיבלה המבקשת מצדדי ג' עבור השתתפות המשיבה בהפקות גם לא אסמכתא על פנייה בכתב אל המשיבה המביאה לידיעתה מהו הסכום שהתקבל עבורה והמגיע לה ושהסכומים עומדים לרשותה וישולמו לה בכפוף להצגת אסמכתאות שונות.

קביעותיה של הערכאה המבררת תומכות במסקנה המשפטית אליה הגיעה לפיה הפרה המבקשת את ההסכם עם המשיבה הזכאית לביטולו.

לאור האמור לעיל - חלק זה של בקשת רשות הערעור נדחה.

בכל הנוגע לחלק בבקשת רשות הערעור כלפי גובה הסכום בו חויבה המבקשת בפסק הדין - החלטתי לדון בחלק זה של הבקשה כאילו ניתנה הרשות לערעור והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה, ולקבל את הערעור בעניין זה כדלקמן.

ההלכה היא כי הנפגע עקב הפרת חוזה זכאי לבטל את החוזה ולתבוע בנוסף על השבה גם פיצוי בגין נזק שנגרם עקב ההפרה, כולל פיצוי צפיות שנועדו להעמידו במצב בו היה יכול להיות אלמלא הופר החוזה, ובלבד שאין סתירה בין סעד הביטול לסעד הפיצויים ושלא תינתן לנפגע תרופה כפולה על אותו נזק (ראו גם: ע"א 156/82 ליפקין נ' דור הזהב בע"מ פ"ד לט(3) 85; ע"א 1846/92 לוי נ' מבט בניה בע"מ פ"ד מז(4) 49). 

לטענת המבקשת בבקשת רשות הערעור, חיובה בפסק הדין בהשבה מלאה ומאידך בפיצויי קיום של אבדן רווחים, אינו יכול להינתן במצטבר על פי הדין.

טענה זו אינה משוללת יסוד בנסיבות המקרה ומכל מקום לא ברור מתוך פסק הדין כיצד מתיישבים הסעדים שנפסקו בו בשים לב להלכה השוררת בכגון דא.

חובת הנמקה בפירוט הנדרש, מעוגנת בתקנה 192 לתקנות סדר הדין האזרחי, וכפי שנקבע בפסיקה: "ההנמקה היא שמאפשרת לצדדים להבין את הבסיס לפסק הדין והיא שמאפשרת לבית משפט שלערעור לבקרו. יתרה מזאת, להנמקה חלק חשוב בתהליך של גיבוש ההחלטה ובלעדיה לא ניתן לומר שזכה להתברר בבית המשפט" (רע"א 1982/05 כל הצפון נ' פלוני, 23.1.06).

לאור האמור לעיל - הערעור בעניין חלק זה של בקשת רשות הערעור מתקבל כדלקמן.

חיובה של המבקשת בפסק הדין בגין ימי הצילום בסך 1,535 ₪ - מבוטל. לגבי הסכומים האחרים שנפסקו - פסק הדין נותר על כנו.

העניין יוחזר לבית משפט קמא על מנת שיבחן וינמק חלק זה של פסק דינו בשים לב לאמור לעיל, מבלי להיות קשור בחלק המבוטל של פסק הדין. ערכאה דיונית תאפשר לצדדים להוסיף דברים בנושא זה ככל שיהיו מעוניינים בכך.

בנסיבות אין צו להוצאות.