לפניי תביעה להצהיר כי הנתבעת הפרה את חובת האמונים ו/או את חובת הזהירות כלפי התובע ו/או כלפי חברת עליס בין עמי (נכסים) בע"מ (להלן: "החברה"). להטיל על הנתבעת פיצוי עונשי לטובת התובע בשיעור של 1,000,000 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית עד לתשלום בפועל.

לחלופין ולמצער, לפסוק לחובת הנתבעת את נזקיהם בפועל של התובעים ונזקים עקיפים הכל כפי שיפורט להלן.

לחייב את הנתבעת בהוצאות התובעים בהליך זה לרבות שכר טרחת עו"ד.

רקע ועיקרי המחלוקות

1. הצדדים הם בעלי מניות בחברה. את המניות ירשו הצדדים ואחרים מהוריהם אשר ייסדו את החברה ורכשו באמצעותה זכויות בנכסי מקרקעין שמשכירה החברה לגורמים שונים. החברה מתנהלת כחברת מעטים משפחתית, באופן שהחובות והזכויות מיוחסים באופן אישי לכל אחד מבעלי המניות לצרכי מס.
2. התובעים הם מר גדעון עליס (להלן: "התובע" או "גדעון"), אזרח ישראלי המתגורר באוסטרליה מזה עשרות שנים, וחברת רומי אסק החזקות בע"מ (להלן: "רומי אסק"), חברת החזקות ישראלית בבעלותו המלאה ובשליטתו של התובע. התובע ירש שישית ממניות החברה.
3. הנתבעת היא גב' מירי זילברמן (להלן: "הנתבעת"), אחותו של התובע ותושבת ישראל, שמאית מקרקעין במקצועה. הנתבעת ירשה אף היא שישית ממניות החברה.
4. לאחר פטירת כל מייסדי החברה ונשותיהם, התפלגו המניות בין יורשיהם באופן הבא: גב' ארזה בן-עמי החזיקה ב-25% מהמניות; אסיף עם דוד ובר עם דוד החזיקו כל אחד ב-12.5% מהמניות (סה"כ 25%); הנתבעת, גב' מירי זילברמן, החזיקה ב-16.66% מהמניות; התובע, מר גדעון עליס, החזיק ב-16.66% מהמניות; ניב, אורי ורועי עליס (להלן: "המוכרים") החזיקו כל אחד ב-5.55% מהמניות (סה"כ 16.65%). הנתבעת וגב' ארזה בן-עמי מכהנות כדירקטוריות בחברה מיום 12.5.2019.
5. הנתבעת ניהלה משא ומתן עם המוכרים לרכישת מניותיהם. עסקה זו לא יצאה אל הפועל בסופו של דבר. ביום 25.9.2019, רכש התובע, באמצעות רומי אסק, את מניות המוכרים (שישית מהחברה) תמורת 6 מיליון ש"ח. בנוסף לכך, ביום 23.9.2019, העביר התובע את מניותיו שירש (שישית נוספת) לרומי אסק. כתוצאה מעסקאות אלו, רומי אסק מחזיקה בשליש ממניות החברה.
6. רשות המיסים – מנהל מיסוי מקרקעין (להלן: מסמ"ק), סיווגה את החברה כ"איגוד מקרקעין", ובהתאם הטילה חובת תשלום מס רכישה על העסקאות. התובע הגיש השגה על קביעת סיווג החברה.
7. במהלך הליכי ההשגה, ביום 5.1.2021, דרשה מסמ"ק מב"כ התובעים לקבל מסמכים נוספים הנוגעים לחברה. ביום 11.1.2021, פנה ב"כ התובעים לדירקטוריות (כולל הנתבעת) וביקש שימסרו לידיו את המסמכים שהתבקשו.
8. ביום 12.1.2021, הנתבעת פנתה ישירות למסמ"ק ומסרה הערכה לשווי נכסי החברה, במסגרתה ציינה כי שווי הנכס בחולון הוא 49 מיליון ש"ח, שווי כלל נכסי המקרקעין נע בין 90 ל-100 מיליון ש"ח, ושווי המניות שנמכרו נע בין 15 ל-17 מיליון ש"ח.
9. במהלך פברואר 2021, מסמ"ק דרשה הבהרות ומסמכים נוספים. התובעים הגישו למסמ"ק מסמכים נוספים, ובכלל זה, במכתב ששלחו ביום 22.2.2021 הגישו הערכת שווי עדכנית, בה הגדילו את שווי נכסי החברה מ-36 מיליון ש"ח (השווי המקורי שדווח) לטווח שבין 41.5 מיליון ש"ח ל-50.5 מיליון ש"ח.
10. ביום 17.3.2021, מסמ"ק הוציאה החלטה בהשגה, בה הגדילה את שומות המס לתובע וקבעה את שווי נכסי החברה על סך כולל של 65,629,154 ש"ח. התובע הגיש ערר לוועדת הערר בבית המשפט המחוזי. הליכים אלו הסתיימו בפשרה, במסגרתה סוכם כי החברה הינה "איגוד מקרקעין" כמשמעותו בחוק מיסוי מקרקעין וכי חיובי המס יבוצעו לפי שווי חברה של 49.5 מיליון ש"ח.
11. במוקד התביעה שבפניי טענת התובעים, בתמצית, היא כי הנתבעת ניצלה לרעה מידע שהגיע לידיה מתוקף תפקידה כדירקטורית בחברה, פעלה מתוך מניעים אישיים ופסולים, ובניגוד עניינים, על מנת לפגוע בתובעים. זאת, על רקע מערכת יחסים עכורה בינה לבין התובע, ותוך ניסיון לסכל עסקת רכישת מניות שבה רכש התובע מניות שהנתבעת עצמה הייתה מעוניינת לרכוש שבועות בודדים קודם לכן. לטענת התובע, הנתבעת מסרה למסמ"ק מידע שגוי ביודעין על אודות שווי נכסי החברה, מה שהוביל להגדלת שומות המס שנדרש לשלם ולהוצאות כבדות.
12. הנתבעת טוענת ביחס לכך מנגד, כי פעולותיה מול רשויות המס נעשו בתום לב ובהתאם לחובתה החוקית למסירת מידע מכוח סעיף 96(1) לחוק מיסוי מקרקעין. לשיטתה, פעלה כבעלת מניות בחברה שבה הרווחים וההפסדים מיוחסים ישירות לבעלי המניות, ועל כן הייתה לה מחויבות אישית למסור מידע מדויק לרשויות. לטענת הנתבעת, הערכתה לשווי הנכסים התבססה על מידע שוק פתוח ושיחות עם מתווכים, ולא הייתה שמאות רשמית או ניסיון מכוון לנפח שווי. לטענתה המס שהושת על התובעים אינו בבחינת "נזק", אלא תוצאה של סיוע לרשויות המס לגבות מס אמת, כמתחייב מאזרח שומר חוק.

עיקרי טענות הצדדים

טענות התובעים

13. מעמד הנתבעת כדירקטורית בפנייתה היזומה לרשות המיסים

  קיימות אינדיקציות ברורות לכך שהנתבעת התנהלה מול רשות המסים מתוקף תפקידה כדירקטורית ולא כאדם פרטי או בעלת מניות בלבד כטענת הנתבעת. ,  הוכח כי: (א) הפניה מיום 11.1.2021 הגיעה אל הנתבעת מתוקף תפקידה כדירקטורית; (ב) הנתבעת הציגה עצמה כדירקטורית בפנייתה למסמ"ק; (ג) הנתבעת העבירה למסמ"ק מסמכים אשר היו מצויים אך ורק בידי הדירקטוריון ולא בידי בעל המניות ולכן אינה יכולה לטעון שלא פעלה מתוקף תפקידה כדירקטורית. 

14. לעניין הפרת חובת אמונים ו/או זהירות