גבר נ' טרבלסי

פסק דין

בתאריך 10.9.12, ברח' יערות שבחיפה, התרחשה תאונת דרכים בין רכב התובע, הנהוג על ידי אשתו, הגב' רוזה גבר (להלן: "הנהגת") ובין רכב הנתבע 1 (להלן: "הנתבע"), הנהוג על ידו והמבוטח על ידי הנתבעת 2 (להלן: "הנתבעת").

אין חולק כי בתאונה נגרמו נזקים לפינה האחורית שמאלית של רכב התובע ונזקים לדופן הימני של רכב הנתבע, לערך במרכזו של הדופן, בדלת הקדמית ימנית שלו ובכנף האחורית ימנית.

לטענת הנהגת, יצאה ממקום חניה שבניצב לכביש, מימין לכיוון נסיעת הנתבע, וזאת בנסיעה לאחור, כאשר הינה חוצה תוך כדי נסיעתה כך לאחור מדרכה המפרידה בין מקום החניה לכביש, נכנסה אל תוך תחומי הכביש בנסיעה לאחור, התיישרה בכביש ועצרה את רכבה.

הנהגת שילבה להילוך קדמי, החלה בנסיעה איטית קדימה ובשלב זה חשה בפגיעה של רכב הנתבע ברכבה שלה.

לטענת הנתבע, ראה את רכב הנהגת נוסע לאחור ביציאה מהחניה ונכנס לתוך נתיב נסיעתו.

הנתבע ניסה למנוע את התאונה על ידי סטיה שמאלה, אך הדבר לא עלה בידו וארעה התאונה.

הנני מקבלת כמהימנה עליי את גירסת הנתבע על אופן קרות התאונה, כאשר דבריו מתיישבים באופן מלא עם סימני הנזק שברכבים.

הנני קובעת כי התאונה נגרמה כאשר הנהגת היתה במהלך נסיעתה לאחור, כאשר רכבה נמצא באלכסון כלפי הכביש אליו ביקשה להיכנס וכאשר בנסיעתה כך, פגעה עם הפינה האחורית שמאלית שלה בדופן הימני של רכב הנתבע, הנמצא בסטיה קלה שמאלה, בניסיון למנוע את התאונה.

הפגיעה ברכבו של הנתבע מתחילה בדלת הקדמית ימנית ומסתיימת בדופן האחורי ימני שלו.

גירסתה של הנהגת על אופן קרות התאונה נדחית על ידי, בקובעי כי בהתחשב בסימני הנזקים – אינה אפשרית כלל.

כל זאת, כאשר גירסתה אינה מתיישבת עם סימני הנזק ברכבים וכאשר לא ייתכן כי ברכב הנתבע ייווצרו הנזקים, כפי שאכן נוצרו, לוא התרחשה התאונה כגירסת הנהגת.

יש לציין בהקשר זה, כי בכל מהלך נסיעתה של הנהגת, מהשלב שהחלה ביציאה ממקום החניה בנסיעה לאחור ועד לתאונה עצמה, לא ראתה הנהגת כלל את רכב הנתבע, למרות ששדה הראיה שלה לאחור הינו פתוח וחופשי, וכדבריה: "אני רואה לגמרי. רואה מצויין" (עמ' 3 ש' 12 לפרוט').

בנסיבות אלה כולן, הנני קובעת כי דינה של התביעה להידחות, כאשר לא הוכחה אחריותו של הנתבע לקרות התאונה.

הנני מוצאת לנכון לציין בהקשר זה כי בפסק דיני זה לא ניתנה על ידי כל התייחסות לעניין רשלנות תורמת של הנתבע לקרות התאונה, ואם אכן מתקיימת רשלנות תורמת, הואיל ולא נדרשתי לקביעה זו במסגרת התובענה שבענייננו וכאשר רשלנות תורמת אינה יכולה לשמש כעילת תביעה.

אשר על כן, הנני דוחה את התביעה.

לפנים משורת הדין, לא אחייב את התובע בתשלום הוצאות.

יש זכות להגיש בקשת רשות ערעור לביהמ"ש המחוזי בחיפה וזאת תוך 15 יום ממועד המצאת פסק דין זה.

מזכירות ביהמ"ש תמציא עותק פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ה' טבת תשע"ד, 08 דצמבר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: