גבאלי נ' נאסר

החלטה

המבקש הגיש התנגדות לביצוע שטר בד בבד עם בקשה להארכת מועד להגשתה.

עפ"י החלטת רשם ההוצל"פ מיום 27/1/2013 (יום הגשת הבקשות בתיק ההוצל"פ) המועד האחרון להגשת ההתנגדות חל ביום 12/11/2012.

בקשת המבקש נסמכת בתצהירו שם מצהיר הוא, כי מעולם לא קיבל את התביעה לידיו.

עוד מצהיר המבקש, כי ביום 20/01/2013 סר אל לשכת הוצל"פ תל-אביב ולהפתעתו גילה, כי נפתח נגדו ע"י הזוכה תיק הוצל"פ.

פקיד הלשכה מסר למבקש, כי בתיק אישור מסירה מלאה המתבססת על תצהיר של מוסר בשם נדים ג'ובראן אשר הצהיר, כי כתב התביעה נמסר ע"י אחמד נאסר (המבקש).

באשר לטענות ההתנגדות מציין המבקש, כי נפרסו על ידו שקים לנגר, על מחצית סכום עליו סיכמו הצדדים.

לאחר שהנגר לא עמד במוסכם, נתן המבקש הוראת ביטול לבנק הנמשך והודיע לתובע על כוונתו שלא לכבדם.

ביום 25/02/2013 הוגשה תשובת הזוכה.

התשובה מציינת, כי לחייב נמסרה אזהרה לחייב, בהמצאה מלאה ביום 13/10/2013 ע"י שליח ב"כ הזוכה לידי המבקש אשר סירב לחתום על אישור מסירה.

עוד מציין הוא, כי המדובר באיחור בין יותר מחודשיים וכי אין בבקשת המבקש נימוק כלשהו מכוחו יוארך המועד להגשת התנגדות.

התשובה אינה נסמכת בתצהיר כלשהו, אף לא תצהיר המוסר, זה הנזכר בבקשת המבקש אשר גם ממנה נעדרים תצהיר המוסר ואישור המסירה.

ביום 4/3/2013 הוגשה תשובת החייב למענה הזוכה אשר אין עימה חידוש כלשהו .

בד בבד הגיש המבקש בקשה (בקשה מס' 3) לקבוע דיון ולהזמין את המצהיר.

לראשונה, הוגש התצהיר ששני הצדדים הרבו לעסוק בו וכן אישור המסירה.

עיון בשניים אלה מעלה, כי תצהיר המוסר מציין, כי החייב סירב לחתום על אישור המסירה וכך גם עולה מאישור המסירה.

הן אישור המסירה והן התצהיר מכוונים לעבר ביצוע מסירה לחייב אשר סירב לחתום.

בפני אפוא שתי גרסאות כל אחד מהן נסמכת בתצהיר הן של החייב והן של המוסר וברור, כי אחת מן השתיים אינה עולה בקנה אחד עם הצהרת האחר.

בנסיבות אלו, אני סבור, כי יש אכן לקבוע דיון במעמד המצהירים (המבקש ומר נדים ג'בארין המוסר מטעם הזוכה).

הבקשה להארכת מועד  תידון בפני ביום שני 3/6/2013 בשעה 10:00.