גבאי נ' מואסי תעשיות בטון ואח'

פסק דין

התובעת נסעה באזור התעשייה בחדרה, בעקבות משאית נהוגה ע"י העד בלאל וכאשר הגיעו השניים לאזור בית העסק של הנתבעת 1, שם עובד בלאל כנהג משאית, ראתה התובעת כי המשאית כמעט נעצרה, ויצאה לעקיפתה.

בשלב זה פנה בלאל שמאלה וארע מפגש תאונתי.

בכתב התביעה כותבת התובעת כי בכביש זה יש רק פנייה ימינה, שם, על פי עדותה בבית המשפט, נמצא בית העסק של הנתבעת, ואילו בצד שמאל יש שטח פתוח, "שאסור לפנות".

בבית המשפט אישרה התובעת את עדות הנתבע כי היא יודעת שבצד שמאל חונות משאיות של הנתבעת, שהרי התובעת עצמה עובדת במוסך סמוך למקום.

אין מחלוקת כי מותר לפנות שמאלה אל השטח הפתוח, אך כמובן יש לעשות זאת בזהירות, וחובה זו מוטלת כמובן על נהג המשאית.

התובעת טוענת כי לא ראתה שום איתות, במשאית, וכאמור מכתב התביעה צריך להבין כי היא חשבה שנהג המשאית יפנה ימינה.

בכתב ההגנה נאמר כי נהג המשאית אותת שמאלה, אך יתכן כי התובעת לא הבחינה באיתות, כפי שיתכן שכלל לא היה איתות, ובכל מקרה הנני מוצאת את נהג המשאית בלאל אחראי בעיקר לגרם התאונה, שכן סטה מנתיב נסיעתו שמאלה, מבלי ששם לב לכך שהתובעת החלה בעקיפה.

יש רשלנות תורמת מסוימת מצד התובעת, שעל פי היכרותה כאמור את המקום, ובהעדר איתות במשאית כטענתה, צריכה הייתה לצפות אפשרות של פנייה דווקא שמאלה ממצב של נסיעה איטית מאד עד כדי עצירה.

בהתחשב באמור הנני מחייבת את הנתבעים לשלם לתובעת סך 2800 ₪ בתוספת ריבית והפרשי הצמדה מדצמבר 2008 ועד ליום הפירעון, ועוד 100 ₪ הוצאות בתוספת ריבית והפרשי הצמדה מהיום ועד ליום הפירעון.

ניתן היום, י"א טבת תש"ע, 28 דצמבר 2009, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: