גבאי אפלמן ואח' נ' רקח

פסק דין

1.עניינה של התביעה שלפניי במכר בית מכוח חוזה שנערך בתאריך 17.4.2008. על פיה ההסכם, רכשו התובעים מהנתבע בית המצוי בעיר יבנה. לטענת התובעים, הבית נמסר להם כשהוא סובל מליקויים.

2.יתר על כן, בפגישה שנערכה בשלב מאוחר יותר לאחר המסירה, נערך מעין הסכם פשרה בנוכחות עורך הדין שייצג את שני הצדדים. במסגרת הסכם פשרה זה, התחייב הנתבע לתקן את הליקויים אולם הדבר לא נעשה.

3.על כן, עתרו התובעים להשבת הנזקים בגין הליקויים וכן עתרו להשבת תשלומים חלקיים של חשבון המים והחשמל ששילמו בעבור צריכה שבוצעה בבית בטרם נמסרה החזקה לתובעים. סכום התביעה הועמד על סך 7,532 ₪.

4.הנתבע טען שהבית נמכר במצבו AS IS, כאשר הוא אינו מושלם. עניין זה השתקף בתמורה הנמוכה בגין הבית. משכך, דין התביעה להידחות.

5.במעמד הדיון שמעתי את גרסאות הצדדים.

6.התובעים הדגישו שהנתבע מכר להם את הבית בהתאם להסכם מכר. התובעים הדגישו שהנתבע התחייב לבצע תיקון של הליקויים בפגישה שנערכה מאוחר יותר אצל עורך הדין המשותף של הצדדים. למרות כל הפניות, הליקויים לא תוקנו. במעמד הדיון הוצגה הצעת מחיר לתיקון הליקויים בסך 4,050 ₪ ללא מע"מ [ת/1]. הצעת מחיר זו אינה כוללת את העלות העודפת ששילמו התובעים בגין הדלתות בסך 3,500 ₪. התובעים הדגישו שהם שילמו סכום זה בנוסף עבור שדרוג הדלתות ולנוכח ההתקנה הלקויה שבדלתות הוספה התחייבות מפורשת לתיקון הדלתות בסעיף 4.4 להסכם המכר.

7.הנתבע חזר על גרסתו. הנתבע אישר שנערכה פגישת פשרה אצל עורך הדין של הצדדים, אולם לטענתו הוא תיקן את הנדרש ממנו. לעניין הדלתות, טען שהאחריות לליקויים הוסבה אל הנגר ועל התובעים לפנות אליו ולא אל הנתבע.

8.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, אני סבור שדין התביעה להתקבל בחלקה.

9.לעניין חשבונות המים והחשמל – שוכנעתי שמדובר בצריכה שבוצעה בטרם מסירת החזקה. על פי ההסכם האחריות לחובות לתשלומים בטרם מועד מסירת החזקה, מוטלת על המוכר, היינו, על הנתבע [סעיף 5.1 להסכם]. משכך, אני מחייב את הנתבע בתשלום ההפרשים בסך 100 ₪ בגין חשבון החשמל בסך 432 בגין חשבון המים.

10.לעניין הדלתות – גרסתם של התובעים ששילמו תשלום עודף בסך 3,500 ₪ בגין שדרוג הדלתות לא נסתרה. בסעיף 4.4 להסכם המכר התחייב הנתבע לתקן את הדלתות שבדירה לשביעת רצון הקונים. הנתבע לא עשה כן לאמרות שמדובר בהתחייבות אישית שלו, דבר זה עולה במפורש מהתמונות שצורפו לכתב התביעה. על כן, אני מחייב את הנתבע להשיב לתובעים סך 3,500 ₪.

11.לעניין הליקוים הנוספים שבדירה, נערכה פגישה אצל עורך הדין המשותף של שני הצדדים בתאריך 5.10.2008. כעולה מסיכום הפגישה הנתבע התחייב להסדיר את הרטיבות בעליית הגג ואת נושא הרובע. הובאו לפניי ראיות, לרבות צילומים, שהליקויים לא תוקנו. עניין הרובע, הוצגה לפניי הצעת מחיר על פיה עלות התיקון הינה 1,200 ₪ (ללא מע"מ), אולם התובעים הקטינו נזק זה באמצעות עובד יומי שביצע את העבודה בתמורה לסך 500 ₪. על כן, אני מחייב את הנתבע בסכום זה.

לעניין הנזילות שבגג – כעולה מהתמונות שצורפו לכתב התביעה, הבעיה עדיין קיימת. על פי הצעת המחיר עלות התיקון הכוללת הינה 1,400 ₪. אני מחייב את הנתבע גם בסכום זה. לאור הפרת התחייבותו לתיקון הרטיבות, בהתאם לסיכום הפגישה.

12.לא מצאתי ממש ביתרת טענות הצדדים והן נדחות.

13.סוף דבר - התביעה מתקבלת בחלקה. אני מחייב את הנתבע לשלם לתובעים סך 5,932 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה. בנוסף, אני מחייב את הנתבע לשלם לתובעים סך 500 ₪ בגין הוצאות משפט.

סכום פסק הדין ישולם לא יאוחר מיום 15.6.2011.

בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.

ניתנה והודעה היום כ"ז ניסן תשע"א, 01/05/2011 במעמד הנוכחים.

אורן שוורץ, שופט

הוקלד על ידי: ויקי שאדי התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: