גאון נ' שבו ואח'

פסק דין

1.התובע השכיר לנתבעת 1 אולם המשמש למאפיה והתביעה הוגשה בגין חוב דמי שכירות בקשר להשכרה זו.

הנתבע 2, לפי הטענה ערב להתחייבויות הנתבעת 1.

2. על פי התביעה, בין הצדדים מתקיימים יחסי שכירות במשך שנים רבות, החל משנת 2006, שאז התקשרו בהסכם שכירות עד 1.9.09.

במועד אחרון זה התקשרו בהסכם המכונה "אופציה להסכם שכירות" שחלוטו עד יום 30.12.10.

על פי הסכם האופציה האמור, דמי השכירות החודשיים הם בסך 3,500 ₪ כולל מע"מ ומשולמים מדי חודש בחודשו בשיקים שיש למסור מראש לכל השנה.

3. התובע טוען כי הנתבעת לא שילמה את דמי השכירות לחודשים ספטמבר עד דצמבר ועל כן עותר לחייבה בסך 14,000 ₪.

התובע טען בפני, כי למעשה הנתבעת עדיין נמצאת במושכר, ללא תשלום ומסרבת לפנותו.

4. אין למעשה מחלוקת כי בגין חודשי השכירות ספטמבר ואוקטובר 2010 מסרה הנתבעת לתובע 2 שיקים, כל אחד על סך 3,500 ₪ וכי 2 שיקים אלה חוללו באי פרעון.

אין מחלוקת כי בגין החודשים נובמבר 2010 ואילך הנתבעת לא שילמה דמי שכירות.

5. הנתבעת טוענת כי חלף השיקים שחוללו, שילם בעלה סכום מזומן לפרעון חוב השכירות. התובע מכחיש טענה זו. התובע אמנם מאשר כי מלכתחילה פתח הליכי הוצל"פ כנגד הנתבעת בגין שני שיקים אלה וטוען כי סגר תיקים אלה לאחר שבעלה של הנתבעת התחייב לפרוע את חובם.

לטענתו, למרות הבטחה זו, לא שולמה תמורת השיקים ועל כן השיקים עדיין בידו, כפי שאף הציג בפני בית המשפט.

6. כאשר טוען הנתבע לפרעון, נטל הראיה עליו.

הנתבעת לא הוכיחה כראוי את טענת הפרעון:

לא הביאה לעדות את בעלה ולא הציגה ראיה אחרת להוכחת הפרעון.

בנסיבות אלה וכאשר השיקים בגין החודשים ספטמבר ואוקטובר 2010 עדיין בידי התובע, לא שוכנעתי כי החוב בגין חודשיים אלה שולם.

7. תוצאת כל אלה, כי התובע הוכיח תביעתו לפיה הנתבעת לא שילמה את דמי השכירות בגין חודשים ספטמבר – דצמבר 2010, ועל כן התביעה הוכחה.

8. במהלך הדיון נשמעו עדויות לענין יחסים נוספים וסבוכים בין הצדדים, אשר בקשר אליהם מתקיימים הליכים אחרים, מצאתי כי אין רלוונטיות לכל אלה ולהליך שבפני, וראה גם כתב ההגנה שאין בו התייחסות לטענות נוספות אלה.

9. התובע טוען לערבותו של הנתבע 2.

הנתבע 2 אמנם אישר כי ערב מלכתחילה להסכם הראשון, אך מפנה לכך שלא ערב לחידוש – בהסכם מספטמבר 2009 ואף טוען כי כאשר צורף לכתב התביעה העמוד האחרון של ההסכם הראשון שהוא מחוק בחלקו ובאופן מטעה, אזיי, יש בכך משום נסיון לזייף את ערבותו.