גאבר ואח' נ' גבארה ואח'

פסק דין

עסקינן באירוע תאונה מיום 14.2.009 כאשר רכב הנהוג על ידי הנתבע 1 סוטה ממסלול נסיעתו, פוגע בקיר חצר ביתו של התובע 1 ובעקבות זאת אף ברכבה של התובעת אשר חנה בתוך החצר.

הנתבע 1 בטיעוניו, טען כי נסע בנתיב נסיעתו בכביש הראשי בטייבה, לפתע התפרץ מצידו הימני מחפרון מבלי ליתן זכות קדימה, פגע בו והדפו שמאלה אל גדר ביתו של התובע.

מאידך, צד ג', אשר נהג במחפרון טען כי רכב הנתבע הגיח במהירות גבוהה, לא נתן זכות קדימה לרכב צד ג' אשר בא מימינו, נכנס לצומת לא פנוי, תוך שהוא משפשף את שני ברזלי המזלג של המחפרון החקלאי. נוכח סטייתו שמאלה כדי להמנע מהתאונה ולאחר מכן סטיה ימינה, איבד הנתבע, לטענת צד ג', את השליטה ברכב ופגע בקיר וברכב התובעים.

אשר למחלוקת לענין קרות האירוע והאחריות – גרסת צד ג' עולה בקנה אחד עם תוצאות הנזק. אינני מקבל את גרסת הנתבע לפיו מהירות נסיעתו היתה 40 קמ"ש והמרחק בין הצומת ובין בית התובעים הוא כ- 50 מ' שכן לו נסע במהירות זו וכן לו טענתו לפיו נהדף, אמור היה או שלא לפגוע כלל בקיר התובע או לפגוע בבית כלשהו המוצב לשמאלו של הכביש.

גרסת הנתבע, איפוא, נדחית.

יחד עם זאת, מאחר ועסקינן באירוע תאונה בצומת, הרי שקמה חבות לכל מי שנכנס לצומת ואני קובע כי חלוקת האחריות הינה לנתבע בשיעור של 85% ולצד ג' בשיעור של 15%.

אשר לשיעור נזקם של התובעים אבהיר ואומר – התובע צירף נספח ג', מסמך המתיימר להיות חוות דעת לענין שווי הנזק לקיר. מסמך זה אינו עולה בקנה אחד עם הגדרת חוו"ד בפקודת הראיות וגם עורכה לא התייצב כאן לחקירה עליה.

אוסיף ואומר, כי התובע עצמו לא ידע להבהיר ממה מורכב מסמך זה, האם הוא כולל חומר או כולל גם עבודה. בשלב מסויים השיב כי המדובר רק בחומר, בשלב מסויים השיב כי מדובר גם בעבודה. לכאורה, על פי המסמך אשר נכתב בו כי הוא כולל אביזרים, משמע כי מדובר הן בחומר והן בעבודה.

התובע לא הוכיח כל הוצאה לענין העבודה.

לענין הקבלות אשר צירף, הרי שהן פרוסות על פני 9 חודשים והדבר אינו עולה בקנה אחד עם ההגיון בפינוי הפסולת ובניית הקיר וכן תיקונה של צנרת המים והצבת שעונים אשר נמשכה כ- 9 חודשים.

החשבונית היחידה אשר ביהמ"ש מקבלה כסביר, הינה בסך 4581 ₪ שעניינה הרכישות אשר ביצע התובע במהלך חודש פברואר 2009.

אשר לטענה כי רכבה של התובעת עוקל וממילא אינה הבעלים ואינה זכאית לקבלת הפיצוי, אני דוחה טענה זו שהרי לו היה הרכב מתוקן בשעת עיקולו, המרוויחה היתה עירית קלנסוואה, אלא שרווח זה היה פועל לטובתה של התובעת שכן היה מקטין את חובה בעיריה.

התוצאה הינה, שהנזקים להם זכאים התובעים עולים כדי 13,051 ₪ מהם לתובעת 8470 ₪ ולתובע 4581 ₪.

בהתאם לקביעה האמורה מעלה לענין האחריות, הרי שעל הנתבעים לשאת בסך של 11,093 ₪ ועל צד ג' לשאת בסך של 1958 ₪.

כמו כן, זכאים התובעים לאגרת ביהמ"ש וכן לשכ"ט עו"ד בסך של 2000 ₪ כשסכומים אלה ישולמו כפי חלקו של כל אחד מהנתבעים וצד ג' כאמור מעלה.

ניתנה והודעה היום י"ט שבט תשע"א, 24/01/2011 במעמד הנוכחים.

אהרן ד. גולדס, סגן נשיאה

הוקלד על ידי: מירי שרפי התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: