ג.ח. נ' ביטוח לאומי

מונחת להכרעתנו תביעה להכיר בליקוי לבבי אצל התובע כפגיעה בעבודה.

1. ביום 02.06.2021, ולאחר שמיעת עדות התובע, הסכים הנתבע שבימים 3-4.1.2019 אירע לתובע אירוע חריג בעבודתו (להלן: "האירוע"). המחלוקת שנותרה האם תנאי בלעדי להכיר באירוע לבבי כתאונה בעבודה הוא אבחנה של אוטם בשריר הלב ואם קיים קשר סיבתי בין הליקוי הלבבי לבין האירוע.

2. לאחר שקבענו ביום 01.08.2021, שאבחנה של אוטם אינה תנאי בלעדי להכרה באירוע כפגיעה בעבודה, מונה ביום 08.08.2021 פרופסור יוספי חיים, מומחה בתחום הקרדיולוגיה ויתר לחץ דם, (להלן: "המומחה") לקביעת האבחנה הרפואית ממנה סובל התובע ואפשרות קיומו של קשר סיבתי בין הליקוי שיאובחן לאירוע בעבודה, וזאת על יסוד המסכת העובדתית הבאה:

   1. התובע עצמאי בענף האלומיניום והתריסים.

   2. בימים 3.1.2019 – 4.1.2019, נדרש התובע למאמץ מיוחד עת ביצע עבודת קיר מסך מזכוכית עם מקטעים סיגמנטליים עגולים שדרש עבודת חיתוכים רבה, התאמתם והתקנתם במדויק במפעל הלקוח עצמו. בין המקום בו הותקן הקיר כאמור ובין המקום בו בוצעה עבודת ההכנה היה הפרש שתי קומות (תעשייתיות) והתובע נאלץ לעלות ולרדת לאורך כל יום עבודה מספר פעמים רב שהוערך על ידו בכ-40-30 פעמים, (להלן: "האירוע החריג").

   3. מהלך יום העבודה הראשון (3.1.2019), סביב השעה 15:30, חש התובע עייפות, סוג של תעוקה בחזה וקושי בנשימה. התובע הפסיק את העבודה עד שהתאושש ושב לעבוד עד השעה 17:30 כדי לעמוד במועדים להם התחייב בפרויקט, עם הפסקות קצרות לסירוגין.

   4. למחרת ביום (4.1.2019) הגיע התובע עם עובדיו לסיים את הפרויקט. מהלך העבודות חש שוב אי נוחות בחזה, חולשה, עייפות וקוצר נשימה, אך המשיך לבצע את הפרויקט עם מנוחה קצרה לסירוגין.

   5. ביום 5.1.2019 (יום שבת – שאינו יום עבודה), חש התובע הרגשה כללית שאינה טובה פנה טלפונית למוקד הרפואי בכפרו נחף, והונחה להגיע למרפאה בשעות הערב לבדיקת רופא.

   6. התובע הגיע למרפאה, נבדק על ידי רופא המוקד. הרופא הפנה את התובע לבצע בדיקות דם, מאמץ ואקו לב ובנוסף הופנה התובע לבדיקה אצל רופא קרדיולוג.