ג'יהאד נ' סימחייב ואח'

פסק דין

ביום 29.4.10 ארעה תאונת דרכים בה ניזוק רכבו של התובע. הרכב ניזוק בחזיתו ובחלקו האחורי. בחזית ניזוק הרכב כתוצאה מכך שהוא התנגש עם רכב שנסע לפניו, ובחלקו האחורי מכך שהנתבע שנסע אחריו פגע בו. התובע טוען כי גם הנזק בחלקו הקדמי של הרכב נבע כתוצאה מכך שהנתבע, שפגע בו מאחור, הדף אותו אל עבר הרכב שהיה לפניו. לטענתו הוא נסע אחרי רכב שעצר. הוא עצמו הספיק גם כן לעצור ואולם אז הגיע הנתבע מאחור, לא הספיק לעצור, פגע עם רכבו ברכב התובע מאחור והדף אותו אל עבר הרכב שנסע לפניו.

העידו בפני 2 הנהגים כאשר כל צד חוזר על גרסתו באשר לאופן אירוע התאונה. התובע חזר והעיד שהוא הספיק לעצור והנתבע הדף אותו לעבר הרכב שלפניו. הנתבע העיד כי הוא ראה שהתובע נכנס ברכב שלפניו ומיד הוא הפנה את ההגה שלו ימינה. הוא כמעט הצליח להימנע מהתאונה אך הפגוש השמאל קדמי שלו שפשף את הפגוש האחורי ימני של התובע. לדבריו, התובע לא הרגיש כלל את התאונה הזו והוא (הנתבע) זה שבא לתובע ואמר לו שהוא פגע בו מאחור. לדבריו, הנזק שנגרם לרכבו לא השבית את הרכב והוא המשיך ליסוע בו עוד כשבוע עד שהרכב הוחלף על ידי חב' ההשכרה.

לאחר עיון בטענות הצדדים ובגרסאותיהם ובתמונות הנזק ובכתבי הטענות באתי למסקנה כי על הנתבעים לשלם לתובע רק את הנזק שגרמו לצד האחורי של הרכב. הנזק בצד הקדמי לא נגרם מהדיפת רכב התובע על ידי רכב הנתבע אלא מכך שהתובע לא הספיק לבלום ופגע ברכב שלפניו ואלה נימוקי:

1. בהודעת הנתבע על התאונה שנמסרה בסמוך לארוע אין כלל זכר לפגיעה ברכב הראשון. היינו כבר "בזמן אמת" הנתבע ידע שהוא לא מעורב בפגיעה בחלק הקדמי.

2. הפגיעה בחלק הקדמי של רכב התובע קשה מזו שבחלק האחורי כעולה מחו"ד השמאי ומהערכת הנזקים. עובדה זו מחזקת את גרסת הנתבע לפיה הוא לא גרם לנזק בחזית הקדמית של רכב התובע.

3. הנזק לרכבו של הנתבע שנפגע בחזית היה כזה שלא השבית את הרכב והנתבע המשיך ליסוע בו, לדבריו, עוד כשבוע. אם התאונה היתה מתרחשת כפי שתיאר התובע, באופן שרכבו נהדף אל עבר הרכב שלפניו ונגרם לו בחזית נזק של למעלה מ- 6000 ₪, הנזק בחזית הקדמית של רכב הנתבע היה אמור להיות חמור עד כדי השבתת הרכב.

4. המכה בפגוש שמאלי קדמי של רכב הנתבע ופגוש אחורי שמאלי של רכב התובע מוסברת טוב יותר לפי גירסת הנתבע שהוא ראה את התובע פוגע ברכב שלפניו ולכן הוא ניסה לברוח ימינה אך ללא הצלחה.

מכל הנימוקים הנ"ל יש לקבוע שהנתבעים אחראים רק לנזק במוקד האחורי של רכב התובע. על פי חוה"ד הנזק למוקד אחורי הוא 3,982 ₪ + מע"מ כמו"כ שולם שכר השמאי בסך 1,572 ₪ שחלקם בודאי אמור להיות משולם על ידי הנתבעים.

הנתבעים ביקשו לשלם לתובע עוד לפני הגשת התביעה את הנזק במוקד אחורי וזאת מבלי שהתובע נדרש לחתום על כתב ויתור או לוותר בכל דרך אחרת שהיא על טענותיו, ואולם התובע לא הסכים לקבל סכום זה. בשל כך ובשל העובדה שרק חלק קטן מהתביעה התקבל, אינני עושה צו להוצאות.

אני מחייב איפוא את הנתבעים לשלם לתובע סך של 3,982 ₪ + מע"מ וכן 1,000 ₪ בגין שכר השמאי (חלק מהשכר הכולל שכלל מתן שמאות גם לנזק בחלק הקדמי). וכאמור, אינני עושה צו להוצאות.

המזכירות תשלח לב"כ הצדדים העתק מפסק הדין בדואר רשום עם אישור מסירה.

ניתן היום, ז' ניסן תשע"א, 11 אפריל 2011, בהעדר הצדדים.

קלדנית: כרמלה עובדיה התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: