ג'ורג' שי נ' בנק מזרחי-טפחות סניף חצרות יפו

החלטה

1.בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דין של בית המשפט השלום בתל אביב (כבוד השופט תמיר) מיום 5.4.11, היא הבקשה שלפני.

2.לאחר עיון בבקשה, בתגובה ובתשובה ראיתי לדחות את הבקשה להארכת מועד להגשת הערעור.

3.בבקשה מציין המבקש כי פסק הדין מיום 5.4.11 הומצא לבא כוחו ביום 10.4.11 וכי לא הגיש ערעור במועד מאחר ש"נכנס למצב רוח קשה מאוד, ממש דכאון ופשוט הייתי משותק מהבחינה הזאת..." (סעיף 4 לתצהיר התומך בבקשה); כי נפגע "קשה בתאונת עבודה.." בסוף חודש פברואר 2011 (סעיף 5 לתצהיר); וכי כחודש לאחר פסק הדין חיפש עו"ד שייצג אותו אך לא עלה בידו "לעמוד בדרישת שכ"ט שנתבקשתי לשלם" (סעיף 7 לתצהיר).

4.המשיבה מתנגדת לבקשה לטענתה לא צורפו מסמכים לתמיכה בטענות המבקש, לא בתמיכה לטענת מצבו הנפשי של המבקש גם לא לטענת מצבו הרפואי פיסי וכן ציינה המשיבה כי הבקשה למתן אורכה להגשת הערעור לא הוגשה בתוך המועד להגשת הערעור אלא בחלוף כ-27 ימים מהמועד שהיה עליו להגיש הערעור ועל כן רשאית המשיבה להסתמך על סופיות הדיון וכך עשתה עת פתחה תיק הוצל"פ לגביית פסק הדין החלוט.

גם לענין סיכויי הערעור התייחסה המבקשת עת ציינה כי הסיכויים קלושים לאור הממצאים העובדתיים אותם קבע בית המשפט קמא בהם אין ערכאת הערעור נוטה להתערב.

5.בהתאם לתקנות 528 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד – 1984 נדרש "טעם מיוחד" להארכת מועד להגשת הבקשה שכן המועד להגשת ערעור קבוע בחיקוק וכלשון התקנה: "נקבע המועד או הזמן בחיקוק, רשאי הוא להאריכם מטעמים מיוחדים שיירשמו".

6.לא מצאתי באיזה מן הטעמים שהובאו "טעם מיוחד" להארכת המועד כמבוקש, גם לא בצירוף שלושת הסיבות יחדיו.

ראשית לציין כי לבקשה צורפו שני מסמכים רפואיים בלבד והם לאו דווקא תומכים בטענת המבקש כי ארעה לו תאונה וכי 'נפגע קשה'; המסמכים שצורפו מצביעים כי האחד מיום 1.3.11 הוא תוצאות בדיקת מיפוי עצמות שהסיבה לביצועה הוא "בירור חבלה בבית החזה מימין" וממנו עולה כי ממילא "לא נמצאו ממצאים פתולוגיים משמעותיים", והמסמך השני הוא מוקדם יותר וענינו בדיקה שבוצעה לאחר ש"הודגמו שברים של קצוות דיסטליות של צלעות 9 ו-10 ללא תזוזה" (מסמך מיום 20.2.11).

להדגיש כי מלבד שני מסמכים אלה לא צורפו כל מסמכים אחרים, והמבקש אף לא מצא לצרף כאלה לתשובה לתגובת המשיב בה הועלו תהיות לענין זה וצויין במפורש כי לא צורפו כל מסמכים רפואיים לתמוך בטענותיו.

עוד לציין כי לטענה לענין המצב הנפשי לא צורף מאומה למעט טענות סתמיות בדבר 'דכאון' ו'מצב רוח קשה' – גם לא הובהר מתי 'יצא המבקש ממצב רוח זה'.

מכל מקום אין בטענות הסתמיות שהובאו משום תמיכה בטענה בדבר מצב רפואי שלא אִפְשר הגשת הערעור או למצער הגשת בקשת אורכה בתוך המועד שנקבע בחיקוק.

7.גם לא מצאתי כי הטענה למצב כלכלי שאינו מאפשר למבקש לשכור שירותי עו"ד, מהווה טעם מיוחד; אמנם ציין המבקש כי ב"כ הנוכחי הסכים לפרוש את שכ"ט לאורך זמן, אלא שהיה על המבקש לפעול לכך בתוך המועד שנקבע בחיקוק או למצער להגיש בקשה מתאימה בתוך המועד ובודאי לא להמתין למעלה מ-25 ימים לאחר חלוף המועד להגשת הערעור. גם לא הוסבר מדוע לא פנה המבקש לסיוע המשפטי כדי לקבל עזרה.

8. מעבר לצורך אציין כי המבקש לא התייחס לסיכויי הערעור מלבד אמירה סתמית כי הסיכויים גבוהים. בתשובתו טען כי אין לחסום את זכותו היסודית לפנייה לערכאות; אלא שבצד זכות זו, שאין חולק עליה, גם למשיב זכויות עליהן יש להגן לא פחות, וכך זכותו של המשיב היא לסופיות הדיון ולאחר שחלף המועד ולא הוגש ערעור גם לא בקשה לאורכה להגשת ערעור ולאחר שהבנק כבר פתח בהליכי הוצל"פ מצא המבקש לפנות לבית המשפט בבקשת האורכה ולמעשה מצא להתנהל לפי לוח הזמנים הנוח לו, ואינני מקבלת זאת.

9.לא אמנע מלומר מספר מילים על סיכויי הערעור, שכמו המשיבה אף אני סבורה כי הם אינם גבוהים במיוחד, ובודאי שעל בסיסם לא מצאתי להעתר לבקשת האורכה.

קביעות בית המשפט קמא הן קביעות עובדתיות לא פשוטות המבוססות על התרשמותו מהמבקש ומהגרסה שהציג, כך ציין כי מדובר 'בגלגול שיקים' כי המבקש היה שותף לפעולת גלגול השיקים ובית המשפט ציין כי התרשם שהמבקש הסתיר והסווה את החלפות השיקים, "...ההסתרה המוחלטת של ענין החלפת השיקים היא שמעלה חשד כבד כי הנתבעים שיתפו פעולה ...וסייעו ..להציג בפני הבנק מצג שהבנק יסכים לבצע ניכיון של אותם שיקים..." ועוד ציין בית המשפט כי "עדותו של הנתבע 2 לא הייתה מהימנה בעיני בית המשפט, בין היתר על רקע הסתירות העולות מגרסאותיו השונות והמעורפלות וכן בשל התחמקותו ממתן תשובות ישירות לרבות מהשאלות בטענה שאינו זוכר או אינו יודע את התשובה. היתממותו של הנתבע 2 וניסיונו להרחיק עצמו באופן גורף מכל הקשור להחלפת שיקים רק ערערה עוד יותר את מהימנות עדותו"; ואין צורך להרחיב כי התרשמות קשה זו של בית המשפט מהמבקש, אינה תומכת בסיכויי הערעור שכן אין ערכאת הערעור נוהגת להתערב בהתרשמות בלתי אמצעית של בית משפט קמא בודאי לא כשהיא נסמכת על הסברים כפי שהובאו בפסק הדין.

10.לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את בקשת המבקש לקבל אורכה להגשת הערעור.

בנסיבות אלה, לא ראיתי לחייב את המבקש בהוצאות וזאת לאור התוצאה של החלטה זו.

ניתנה היום, ה' אב תשע"א, 05 אוגוסט 2011, בהעדר הצדדים.