ג'ומעה נ' אבו סיביה ואח'

החלטה

פסק דין שניתן בבית משפט השלום (כב' השופטת נ' מוניץ) חילק את החלקה מושא הבקשה שלפניי בין בתי אב שונים. המבקשת רכשה את זכויותיה בקרקע לאחר שניתן פסק הדין, מפלוני המשתייך לבית אב, שחלקו בחלוקה זכה לכינוי A, בית אב לו משתייכים המשיבים 1-2.

לאחר שניתן פסק הדין הוגשה תובענה, המתנהלת עתה לפני בית המשפט קמא, לביטולו של פסק הדין הנ"ל. כסעד חליפי נתבקשה חלוקה מחדש של החלקה, אם יבוטל פסק הדין.

המשיבים 1-2 ביקשו לבנות במגרש כלשהו שבחלקה, מגרש שלשיטתם ניתן להם בחלוקה הפנימית בתוך בית האב. המבקשת עתרה ליתן צו מניעה זמני שיאסור את הבניה, ובית המשפט קמא דחה את בקשתה.

על החלטה זו הוגשה בקשת רשות ערעור, אותה דחיתי בפסק דין מיום 26.3.2012, כיוון שהדרך הראויה היא לבקש את צו המניעה במסגרת של תובענה נפרדת, כשם שציינה השופטת קמא, בה תעתור המבקשת לחלוקה פנימית של החלקות בין יחידי בית האב A. אחר מתן פסק הדין הגישה המבקשת בקשה לעיון חוזר, תוך שהיא מפנה את תשומת לבי לכך, שבתובענה הנוכחית נתבקש גם סעד חלופי של חלוקה פנימית.

זימנתי את בעלי הדין לדון בבקשה לעיון חוזר, ודיון זה נתקיים היום.

לאחר ששמעתי את בעלי הדין לא מצאתי לשנות מפסק הדין שיצא מלפניי. אמנם אפשר, שבתובענה הנוכחית נתבקשה גם חלוקה פנימית, כאמור כסעד חליפי. אני סברתי, ונותרתי עתה בדעתי, כי הדרך הנאותה היא בהגשת תביעה נפרדת לחלוקה פנימית, כיוון שפסק הדין אותו מבקשים לבטל עסק בחלוקה בין בתי האב בלבד. עתה מסתבר, מכל מקום, כי בין לבין הגישה המבקשת תובענה נפרדת כאמור. במסגרת תביעה זו יש בידה לפנות בבקשה ליתן צו מניעה זמני, שם תשמיע את טענותיה, ובית המשפט יחליט לפי שיחליט.

סוף דבר, הבקשה לעיון חוזר נדחית.

לפי נסיבות העניין לא מצאתי ליתן צו להוצאות.

ניתנה היום, ז' אייר תשע"ב, 29 אפריל 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: