ג'ובראן נ' זרייק ואח'

החלטה

1. לפניי בקשה לסילוק על הסף שהוגשה ע"י הנתבעים ( להלן: המבקשים).

2. עסקינן בתביעה כספית שהגיש התובע (להלן: המשיב) נגד המבקשים על סך של 37,111 ₪. התביעה הוגשה תחילה גם נגד חברה בשם ע.היבאת בע"מ, ואולם התביעה נגדה נמחקה לפי בקשת הצדדים המוסכמת מיום 30.4.12 ( להלן: החברה).

3. כפי שנטען בכתב התביעה, המשיב עבד אצל החברה בתור פועל שכיר, ובשנת 2008 הוא פוטר מעבודתו מבלי ששולמו זכויותיו. בשל כך, הגיש המשיב נגד החברה תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה שבמסגרתה הגיעו הצדדים שם להסכמה לפיה, בין היתר, החברה תשלם למשיב סך של 27,000 ₪. ביום 8.3.10 ניתן על ידי בית הדין פסק דין המאשר את הסכמת הצדדים, ונותן לה תוקף של פסק דין. התובע ממשיך וטוען בתביעתו, כי החברה לא קיימה אחר החיוב שבפסק הדין על אף פנייתו ללשכת ההוצאה לפועל. מכאן, תביעתו זו נגד המבקשים, אשר בה הוא עותר להרמת מסך ההתאגדות בינם לבין החברה, וחיוב המבקשים בחובה הפסוק של החברה.

4. המבקשים הגישו את בקשתם דנן, בה הם עותרים לסילוק התביעה על הסף, בין היתר, מחמת העדר סמכות מקומית. לטענתם, אין לבית משפט זה סמכות לדון בתובענה, מאחר שהמקרה אינו נופל באף אחת מהחלופות המנויות בתקנה 3 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 ( להלן: התקנות).

5. המשיב מתנגד לבקשה. לטענתו, הסמכות המקומית נתונה לבית משפט זה, וזאת מכוח החלופה הקבועה בתקנה 3(א)(2) לתקנות. לגישתו, מקום יצירת ההתחייבות הינו במקום מגוריו של המשיב בכפר ראמה . מה גם, כך נטען, זה המקום שבו שולמה לו המשכורת ע"י מנהל החברה , המבקש מס' 1 (להלן: המבקש).

6. בתשובה לתגובה, חזרו המבקשים על טענותיהם המועלות בבקשה והוסיפו כי, ההסכם שבין הצדדים נכרת בכפר עילבון, שהינו גם מקום מגוריו של המבקש ומקום משרדיהן של המבקשות מס' 2 ו- 3 (להלן: המבקשות).

7. לאחר עיון בבקשה, בתגובה, בתשובה ובכל המסמכים הרלבנטיים נחה דעתי כי אין לבית משפט זה סמכות מקומית לדון בתובענה, ולפיכך דין הבקשה להתקבל.

8. המשיב בתגובתו לא חולק על כך כי בנסיבות העניין לא מתקיימות כל החלופות שבתקנה 3 לתקנות, למעט החלופה של "מקום יצירת ההתחייבות". המשיב נימק טענתו זו בכך כי לפני שהתחיל לעבוד אצל החברה , נציג מטעמה נפגש איתו בכפר מגוריו שהינו בכפר ראמה, ושם נכרת ביניהם הסכם ההתקשרות שמסדיר את תנאי העסקתו. מכאן, כך נטען, מאחר שמקום יצירת ההתחייבות הינה בכפר ראמה, הגם שזה המקום ששולמה בו המשכורת, לבית משפט זה הסמכות המקומית לדון בתובענה. אין בידי לקבל טענה זו, להלן אנמק.

9. אמנם נכון הדבר הוא כי, המבקשים-הנתבעים הם אלה שהעלו את הטענה של חוסר סמכות מקומית, יחד עם זאת, אין חולק שנטל הוכחת התנאים המקנים לבית המשפט את סמכותו המקומית רובץ על המשיב-התובע . היינו, שעה שהמשיב בחר בהגשת תביעתו לבית משפט זה והמבקשים הכחישו את סמכותו המקומית , הרי שעל המשיב להוכיח ולשכנע בתגובתו בדבר זיקת ביהמ"ש בו בחר לדון בסכסוך נשוא כתב התביעה ( ע"א 759/86 גלמן דב נ' סיפריית מעריב בע"מ ( פורסם במאגרים) ). לא כך נעשה בענייננו. המשיב הסתפק בהעלאת טענה עובדתית שמבססת, לשיטתו, את סמכותו המקומית של בית משפט זה, אך לא ראה לנכון להוכיח טענה זו באמצעות ראיות, ולמצער, באמצעות תצהירו של התובע עצמו. מכאן, הואיל וטענתו העובדתית של המשיב לא נתמכה כנדרש, אזי היא נופלת ועימה גם זיקתו המקומית של בית משפט זה לדון בסכסוך שבין הצדדים.

10. מעבר לכך, אציין שגם לו נתמכה טענתו של המשיב בתצהיר, דומני , כי סביר יותר לקבל את טענת המבקשים שההתקשרות בין החברה עם המשיב נעשתה במשרדיה או באתר עבודתה , ולא בביתו של העובד הרחק ממקום משרדיה של החברה וממקום מגוריהם של מנהליה.

11. ועוד, טענתו זו של המשיב לעניין מקום יצירת ההתחייבות יכולה להצביע, לכל היותר, על סמכותו המקומית של בית משפט זה להכריע במישור היחסים חברה-משיב. בהנחה שאותה התחייבות נוצרה בכפר מגוריו של המשיב הנמצא באיזור שיפוטו של בית משפט, הרי ההתחייבות סבה סביב הצטרפותו של המשיב לשורות עובדיה של החברה ותו לאו, והיא לא יכולה להקים את התשתית הדרושה להקנית סמכות מקומית לבית משפט זה ביחסי המבקשים-משיב.

12. אשר על כן , ומאחר וכתובת מגוריו של המבקש ומקום משרדיהן של המבקשות הינם בכפר עילבון שבמחוז הצפון, הרי שלבית משפט זה אין סמכות מקומית לדון בתובענה.

13. בנסיבות אלה, אני מורה על העברת הדיון בתובענה לבית משפט השלום בנצרת.

14. עניין ההוצאות יילקח בחשבון בתום ההליך.

המזכירות תמציא החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, ו' תמוז תשע"ב, 26 יוני 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: