ג'ואד נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

1.לפני ערעור לפי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995 על החלטת ועדה רפואית לעררים מיום 18.6.13 (להלן – הוועדה).

2.המערער נפגע במהלך עבודתו ביום 17.5.12 ונגרם לו פצע בראשו. הוועדה התכנסה על מנת לקבוע את שיעור נכותו בעקבות פגיעה זו, וסיכמה כי נותרו למערער 0% נכות לפי פריט ליקוי 75(2)א לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז – 1956 (להלן – תקנות נכות מעבודה).

3.המערער טוען כי נפלו פגמים משפטיים בקביעת הוועדה, וזאת הן בהתייחסותה לאורכה של הצלקת, הן באשר לקביעתה כי אין מדובר בצלקת מכערת ועל אף שהיא מתחילה באיזור המצח, והן משום שקביעת הוועדה סותרת את קביעת הוועדה הרפואית מדרג ראשון. בנסיבות אלה היה על הוועדה, לטענת המערער, לבחון גם את שאלת הפעלתה של תקנה 15, שכן הפגם האסתטי גורם לו להתבייש ופוגע ביכולת עבודתו.

במועד הדיון המוקדם שהתקיים ביום 2.12.13 טען ב"כ המערער כי היה על הוועדה לבחון קביעת דרגת נכות לפי פריט ליקוי 77 לתוספת לתקנות העוסק לטענתו בגין אובדן שיער.

4.מנגד, טוען המשיב כי אין פגם בהחלטת הוועדה כי קביעתה באשר לגודל הצלקת ומאפייניה נקבעו בהתאם לשיקול דעתה המקצועי.

5.הוועדה מצאה (סעיף 21 לפרוטוקול מיום 19.6.13 כי "בקרקפת משמ' באזור הטמפורלי ובתוך איזור שעיר צלקת קווית שטוחה בצבע העור באורך 43 מ"מ ורוחב 1-2 מ"מ לא דבוקה ליסוד אין סימני דלקת או גירוי. לא רגישה למגע. יש לציין צלקת במצח ובגשר האף שלא קשורות לחבלה הנדונה".

לאור ממצאיה סיכמה הוועדה כי "הצלקת הגלידה היטב לא רגישה לא מכערת. הוועדה עיינה בחוו"ד של ד"ר שופאני מ 3/6/13 שנמסרה לוועדה ולא מקבלת את מסקנותיה. הצלקת אינה בולטת או מכערת ולא ממוקמת במצח אלא בקרקפת בלבד לפי דברי התובע עצמו. הערר נדחה".

לאור האמור לעיל אני קובעת כדלקמן:

6.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים מצאתי כי יש לדחות את הערעור, וזאת מהטעמים הבאים:

א.הטענה כנגד קביעת הוועדה באשר לגודל הצלקת ובנוגע למיקומה (אם בקרקפת או במצח) היא טענה רפואית בנוגע לקביעה מקצועית של הוועדה. אין דרכו של בית הדין להתערב בקביעות רפואיות בהליך מסוג זה, שכן סמכותו משתרעת על-פי הוראות הדין על שאלות משפטיות בלבד.

ב.משלא נקבעה כל נכות, אין כל מקום לדון בהפעלת תקנה 15, אשר על-פי לשונה אינה ניתנת להפעלה במקרה של 0% נכות.

ג.עיון בתוספת לתקנות הנכות מעלה כי תקנה 77 עוסקת בפגם בעור אך אינה מתייחסת לשאלת אובדן שיער בשל צלקת דווקא. גם חוות-הדעת שהוגשה מטעם המערער אינה ממליצה על יישום פריט ליקוי זה. לפיכך, אין פגם בכך שהוועדה לא התייחסה באופן מובחן לאפשרות יישומו של פריט ליקוי זה.

ד.אין בעובדה כי ממצאיהן של הועדות מדרג ראשון והוועדה נשוא הערעור שונות כדי להוות פגם משפטי, וזאת לאור הוראות תקנה 30 לתקנות הנכות. למעלה מן הצורך יוער כי גם הוועד מדרג ראשון לא קבעה נכות המתבטאת באחוזים בגין הפגיעה.

7.בהעדר פגם משפטי – הערעור נדחה בזאת.

8.אין צו להוצאות.

9.הצדדים יכולים לפנות לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בבקשת רשות לערער על פסק הדין וזאת תוך 30 ימים מעת שיומצא להם פסק דין זה.

ניתן היום, י"ד טבת תשע"ד, (17 דצמבר 2013), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: