בשיר נ' מדינת ישראל

החלטה

 הסמכות להאריך מועד להגשת ערעור פלילי נקבעה בסעיף 201 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב – 1982. להבדיל מהדין בהליכים האזרחיים, שיקול הדעת של בית המשפט בהליכים פליליים, אינו מוגבל בקיומם של טעמים מיוחדים .

יחד עם זאת, בית המשפט חזר וקבע כי על המבקש הארכת מועד להציג "..טעם ממשי המניח את הדעת" (ראה בש"פ 5988/06 נגר נ' מדינת ישראל ([טרם פורסם], 25.7.2006); בש"פ 6125/06 רבין נ' מדינת ישראל ([טרם פורסם ], 11.8.2009)]. בין השיקולים שעל בית המשפט לשקול, לעניין הארכת המועד, להגשת ערעור פלילי, נמנים משכו של האיחור, הנימוקים לו וסיכויי ההליך העיקרי (ראה ע"פ 6606/07 מזרחי נ' מדינת ישראל ([טרם פורסם], 30.8.2007); ע"פ 8031/09 מגיד נ' מדינת ישראל ([טרם פורסם ], 19.10.2009)].

בענייננו, האיחור בהגשת הבקשה, הינו משמעותי, של כ- 5 שבועות ולא ניתן טעם מבורר, המניח את הדעת, בגינו. טענת המבקש, לפיה, איחר בהגשת הבקשה בשל העדר התמצאות בהליכים, איננה יכולה לעמוד וממילא, לא הונחה תשתית מספקת לביסוסה, מלבד אמירה כללית וסתמית . זאת ועוד, בניגוד לנטען וכעולה מתיק בית משפט, קמא, נכח מתורגמן בדיון, כך שאין בטענה ממש.  

בנוסף, בעניין סיכויי הערעור. קו ההגנה בו נקט המבקש בבית משפט קמא, היה הודאה בעבירה שיוחסה לו, מבלי לדרוש מהערכאה הדיונית להכריע בסוגיה העובדתית, ולפיכך אין מקום ללבנה בשלב הערעור (ראה ע"פ 7865/07,8992/07 אברהם תנעמי נ' מדינת ישראל (טרם פורסם) , 23.12.2007). המבקש לא שכנע בדבר סיכויי הצלחתו בערעור, ולא שכנע כי קיימת עילה לפיה יתיר לו בית המשפט לחזור מהודאתו. חזרה מההודאה תותר רק בנסיבות חריגות וזאת בפרט כאשר הדבר מתבקש לאחר גזירת הדין בשלב הערעור (ראה ע"פ 10518/06 מירון נ' מדינת ישראל, (טרם פורסם), 29.03.2007).

אשר על כן, הנני דוחה את הבקשה.

ניתנה היום, ג' טבת תשע"ב, 29 דצמבר 2011, בהעדר הצדדים.

משה בר-עם, רשם התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: