בש"פ 9156/16 מדינת ישראל נ' ע.מ.

 1.    לפני בקשה להארכת מעצרו של המשיב מכח סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו – 1996 (להלן: חוק המעצרים) לתקופה של תשעים ימים, שימנו החל מתאריך 09.12.2016, או עד למתן פסק דין ב-תפ"ח 18952-03-16 המתנהל בבית-המשפט השלום בבאר שבע, לפי המוקדם מביניהם.

            להלן אביא את הנתונים הנדרשים להכרעה במכלול. 

  עובדות כתב האישום והליכי המעצר

 בתאריך 07.03.2016 הוגש לבית משפט השלום בבאר שבע כתב אישום נגד המשיב. בתאריך 17.03.2016 כתב האישום תוקן (להלן: כתב האישום המתוקן) כך שצורף אליו נאשם נוסף (להלן: הנאשם 2).

           מהחלק הכללי של כתב האישום המתוקן עולה כי החל מחודש אוקטובר 2015 ועד חודש מרץ 2016 הפעילה המשטרה סוכן סמוי בעיר באר שבע (להלן: הסוכן), וזאת במטרה לנסות ולמגר את תופעת הסחר וההפצה של סמים באזור. כתב האישום המתוקן כולל שני אישומים, שיפורטו להלן:

א)             על פי הנטען באישום הראשון – בתאריך 07.01.2016 הסוכן התקשר למשיב לטלפון נייד מסוים וביקש "שתיים", כשהוא מתכוון לשתי מנות סם מסוכן מסוג הרואין (להלן: הסם), בעבור 200 ש"ח. על פי הנטען בגדר האישום הראשון, מיד בהמשך לשיחה זו – המשיב התקשר אל הסוכן מטלפון נייד אחר ואמר לו כי הוא נמצא בקופת חולים, וקבע, כך נטען, להיפגש עמו תוך עשר דקות במקום מסוים בעיר באר שבע (להלן: מקום העסקה). על פי הנטען, תוך כעשר דקות המשיב והסוכן נפגשו במקום העסקה. מעובדות האישום הראשון עולה כי לאחר חילופי דברים קצרים המשיב קיבל 200 ש"ח מהסוכן. עוד נטען כי המשיב אמר לסוכן שהוא יארוז את הסםבניילון, למקרה שייתקלו במשטרה. כן נטען, כי המשיב הוסיף ואמר לסוכן שהוא יביא לו: "שלוש של מאה, יפות!", כשהוא מתכוון לשלוש מנות סם. בשלב זה, כך נטען, המשיב הורה לסוכן להמתין ליד תחנת דלק והלך לפגוש את הנאשם 2 בביתו, שם, על פי הנטען, קיבל שלוש מנות של הסם, שאותם, כך נטען, הוא מסר לסוכןכשהם עטופים בניילון.

           נוכח המעשים המפורטים באישום הראשון יוחסו למשיב העבירות הבאות: יצוא, יבוא, מסחר, הספקה סמים מסוכנים  (כך בכתב האישום – ח"מ) – עבירה לפי סעיפים 13 ו-19א לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש), תשל"ג-1973 (להלן: הפקודה); קשירת קשר לעשות פשע  (כך בכתב האישום – ח"מ) – עבירה לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: החוק).

ב)             על פי הנטען באישום השני – בתאריך 13.01.2016 הסוכן התקשר לטלפון נייד של המשיב וקבע להיפגש עמו תוך מספר דקות במקום העסקה. לפי הנטען, מיד בהמשך לכך הסוכן הגיע למקום העסקה שם פגש במשיב, וביקש ממנו "שלוש" (כך בכתב האישום – ח"מ). על פי הנטען, לאחר שיחה קצרה המשיב קיבל מהסוכן 300 ש"ח, והלך לפגוש את הנאשם 2 בביתו. לאחר מכן, כך נטען, המשיב שב ומסר לסוכן סם עטוף בניילון. על פי הנטען, הסוכן פתח את הניילון וראה כי המשיב הביא לו 3 מנות סם. לאחר מכן, כך נטען, הסוכן שאל את המשיב: "איך החומר? כמו פעם שעברה? כן, כפרה ע.?" והמשיב, לפי הנטען, השיבו: "בטח". בשלב זה, כך נטען,הסוכן הכניס את הסם לפיו והלך מן המקום.

           נוכח המעשים המפורטים באישום השני יוחסו למשיב העבירות הבאות: יצוא, יבוא, מסחר, הספקה סמים מסוכנים  (כך בכתב האישום – ח"מ) – עבירה לפי סעיפים 13 ו-19א לפקודה; קשירת קשר לעשות פשע  (כך בכתב האישום – ח"מ) – עבירה לפי סעיף 499(א)(1) לחוק.

3. בד בבד עם הגשת כתב האישום המבקשת הגישה בקשה לעצור את המשיב עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו. לבקשת בא-כוח המשיב, הדיון בבקשת המבקשת נדחה מספר פעמים, ומעצרו של המשיב הוארך מעת לעת. בתאריך 19.04.2016 התקיים דיון, בגדרו בא-כוחו של המשיב הודיע כי הוא מסכים לקיומן של ראיות לכאורה, אך טען לכרסום בהן עד כדי כך שלא ניתן לייחס למשיב את העבירות המיוחסות לו בכתב האישום. בתום הדיון בית משפט השלום הנכבד דחה את מועד ההחלטה לתאריך 20.04.2016 והאריך את מעצרו של המשיב עד למועד זה.

4. בתאריך 20.04.2016 נערך דיון, במסגרתו בית משפט השלום הנכבד קבע כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של המשיב. נוכח החלטה זו בא-כוחו של המשיב הודיע כי הוא מסכים לקיומה של עילת מעצר סטטוטורית, ובהעדר חלופת מעצר, הוא מסר כי המשיב מסכים גם להיעצר עד לתום ההליכים נגדו, אך זאת תוך שמירת הזכות להגיש בקשה לעיון חוזר בעניין זה, במידה והנסיבות תשתנינה, או שתימצא חלופה מתאימה.

           נוכח הסכמה זו, בתום הדיון – בית משפט השלום הנכבד הורה על מעצרו של המשיב עד למתן פסק דין בעניינו.