בש"פ 8766/15 אורון זנטי נ' מדינת ישראל

1. לפני ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי נצרת (כב' השופט י' בן-חמו) ב-מ"ת 51353-10-15, בגדרה הוחלט כי העורר ישהה במעצר מאחורי סורג ובריח עד תום ההליכים המתנהלים נגדו.

           להלן אביא את עיקרי הנתונים הצריכים לעניין.

רקע עובדתי

2. בתאריך 26.10.2015 הוגש נגד העורר כתב אישום, המייחס לו ארבעה אישומים, שעניינם בעבירות הבאות: קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות (עבירה לפי סעיף 415 סייפא לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין)) יחד עם סחיטה באיומים (עבירה לפי סעיף 428 סייפא לחוק העונשין), והעלבת עובד ציבור (עבירה לפי סעיף 288 לחוק העונשין).

           על פי האמור בכתב האישום, העורר יצר באופן שיטתי מצג שווא בפני שלושה אנשים שונים ובשלושה מקרים, לפיו עומדים לפגוע בחייהם, או בבני משפחתם, בגין קשר שהם ניהלו עם בחורה שהיתה למעשה או דמות פיקטיבית, או שפעלה מטעמו של העורר, וזאת אלא אם כן הם ישלמו סכום כסף שנדרש מהם להשתקת הדברים. שניים מאותם אנשים, שחששו לחייהם, העבירו לעורר סכומי כסף, והאדם השלישי פנה למשטרה טרם העברת הכספים – ודיווח על הסחיטה. האישום הנוסף נוגע להעלבת השוטר בתחנת המשטרה בה העורר נחקר.

           יחד עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצרו של העורר עד תום ההליכים נגדו.

1. בגדרי דיון שהתקיים בתאריך 11.11.2015, העורר הסכים לקיומן של ראיות לכאורה, בכפוף להסתייגויות שהיו לו באשר להיקף העבירות ולתפקיד העברייני שניתן לייחס לו – מה שלשיטתו מביא להפחתה מעוצמתן של הראיות. לפיכך, מבלי להכריע בשלב זה בשאלות האמורות – בית המשפט המחוזי הנכבד הורה על עריכת תסקיר מעצר בעניינו של העורר (להלן: התסקיר).

2. לאחר קבלתו של התסקיר, ושמיעת טיעונים משלימים בדיון שנערך בתאריך 06.12.2015 – בית המשפט המחוזי הנכבד קבע, בתאריך 10.12.2015 כי בשלב האמור אין צורך לערוך ניתוח מקיף ומעמיק של הראיות, וניתן להסתפק בקביעה לפיה נראה כי אין בהסתייגויותיו של ב"כ המשיב כדי להחליש מעוצמתן של הראיות לכאורה. משכך, הורה בית המשפט המחוזי הנכבד על מעצרו של העורר מאחורי סורג ובריח עד תום ההליכים נגדו. בהנמקה – בית המשפט המחוזי הנכבד דחה את חלופת המעצר שהוצעה על ידי העורר, שדיברה ב"מעצר בית" בבית הוריו של העורר תחת משמורתם של בני משפחתו: אמו, אביו ואחיו. החלטת בית המשפט הנ"ל באה חרף התרשמותו החיובית של התסקיר מבני המשפחה שהוצעו כמשמורנים וזאת בשים לב לכך שבתסקירלא הובעה עמדה בעניין שחרורו של העורר מהמעצר.

           לשם השלמת התמונה יצוין כי ההליך העיקרי מצוי בשלביו הראשוניים (לאחר קיום הקראה).