בש"פ 8306/15 מדינת ישראל נ' גבריאל זוננישוילי

           בקשה שמינית להארכת מעצר של המשיב מעבר לתשעה חודשים, בהתאם לסעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים), ב-90 ימים נוספים החל מיום 16.12.2015 או עד למתן פסק דין בת"פ 56235-06-13 בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד, לפי המוקדם ביניהם.

הרקע הדרוש לעניין

1. ביום 27.6.2013 הוגש כתב אישום נגד המשיב ושלושה נאשמים נוספים המייחס לו ריבוי עבירות של סחר בסם מסוכן, ניסיון ליבוא סם מסוכן , החזקת כלים, קשר לביצוע עוון, קבלת דבר במרמה ומתן שירותי מטבע בלא רישום. כתב האישום כולל חמישה אישומים. על פי האישום הראשון, בסוף שנת 2012 נפגש המשיב עם סוכן משטרתי ושוחח עמו בדבר אפשרות לרכישת סם מסוכן מסוג אקסטזי בכדורים. כשבוע לאחר מכן אמר המשיב לסוכן כי יוכל להשיג עבורו את הסם בתנאי שירכוש 20,000 כדורים במחיר של כ-1 יורו לכדור וכי לצורך כך ייאלץ לנסוע לחו"ל. בפגישה נוספת ציין המשיב כי עדיף לייבא את הסמים כתרכיז חומר פעיל מסוג MDMA ולייצר בארץ את הכדורים כיוון שכך ניתן יהיה להפיק כמות גדולה של כדורים. בתחילת שנת 2013 נסע המשיב לבלגיה, קיבל לידיו סמים מסוג MDMA במשקל של 3 ק"ג ומסר אותם לסוכן על מנת שיעבירם לארץ, על פי תיאום מוקדם ביניהם. על פי עובדות האישום השני, בסמוך לאחר מעשיו נושא האישום הראשון, החזיק המשיב יחד עם נאשם 2 מכונה המשמשת להפקת סם מסוכן שלא בהיתר. המשיב יחד עם הנאשם 2 מסר את המכונה וחלקיה לסוכנים משטרתיים והסביר להם כיצד לייצר את כדורי האקסטזי. על פי עובדות האישום השלישי, ביום 2.4.2013 נפגש המשיב עם סוכן משטרתי והשניים סיכמו לטוס לבלגיה לצורך הבאת 5 ק"ג סם מסוכן מסוג MDMA. בהמשך נפגש המשיב עם הסוכן והשניים סיכמו כי העסקה תכלול רכישה של 3 ק"ג MDMA. ביום 21.4.2013 יצא המשיב מהארץ לבלגיה והשתכן בביתו של הנאשם 3, קרוב משפחתו. העסקה המתוכננת לא יצאה לפועל במלואה, אך בהיותו בבלגיה סחר המשיב ב-MDMA במשקל 556 גרם וניסה לייבאו לישראל. על פי האישום הרביעי, נפגש המשיב עם סוכן משטרתי, שביקש לקנות סמים מסוג קוקאין והירואין. בעקבות זאת, התקשר המשיב לאחר וכעבור זמן מה, הגיע האחר לבית המשיב והציע למכור לסוכן קוקאין. הסוכן סירב עקב מחירו הגבוה של הסם. סמוך לאחר מכן התקשר המשיב לאדם אחר בשל אלכסנדר אברמוב. לאחר סיום השיחה מסר המשיב לסוכן כי ברשותו של אברמוב סמים בעלויות נמוכות יותר והנחה אותו כיצד ליצור קשר עם אברמוב. האחרון מסר לו כ-20 גרםהירואין וכ-20 גרם קוקאין. על פי עובדות האישום החמישי, המשיב קשר עם אשתו, נאשמת 4, קשר כדי שתגיש במקומו בקשה לרישום נותן שירותי מטבע על שמה כדי שיוכל לעסוק עמה במתן שירותי מטבע. נאשמת 4 הצהירה בטופס הבקשה כי היא נושאת המשרה היחידה בעסק, אף שידעה כי המשיב יעבוד בעסק ויהיה בעל השליטה בו. היא צירפה לבקשה הסכם שתוכנו כוזב, ולפיו רכשה לכאורה את העסק מבן אחיו של המשיב. הבקשה התקבלה ובתקופה שבין חודש ספטמבר 2012 ליום 4.6.2013 נתן המשיב שירותי מטבע בלא רישום במרשם, בסיועה של הנאשמת 4.

2. עם הגשת כתב האישום ביקשה המבקשת לעצור את המשיב עד תום ההליכים נגדו. בדיון ביום 5.8.2013 הסכים בא-כוח המשיב למעצר המשיב עד תום ההליכים, בכפוף לשמירה על זכותו להגיש בקשה לעיון חוזר ככל שתימצא חלופת מעצר מתאימה. ביום 1.12.2013 התבקש עיון חוזר ובעקבות זאת נערך למשיב תסקיר מעצר. בתסקיר מיום 13.1.2014 העריך שירות המבחן כי נשקפת מהמשיב רמת סיכון גבוהה וכי הסיכוי שיעמוד בסייגי השחרור, אם ישוחרר, הוא נמוך מאד. עוד העריך שירות המבחן כי סיכוייו של המשיב להצליח בטיפול במסגרת טיפולית סגורה לנפגעי סמים בשלב זה הם מינימאליים. נוכח האמור, המליץ שירות המבחן שלא לשחרר את המשיב ממעצר. לאור זאת חזר בו המשיב מהבקשה לעיון חוזר והבקשה נמחקה.

3. מעצרו של המשיב הוארך על ידי בית משפט זה שבע פעמים בהתאם לסעיף 62 לחוק המעצרים (החלטה מיום 24.3.2014 בבש"פ 1924/14; החלטה מיום 17.6.2014 בבש"פ 4106/14; החלטה מיום 16.9.2014 בבש"פ 6216/14; החלטה מיום 26.1.2015 בבש"פ 8432/14; החלטה מיום 16.3.2015בבש"פ 1789/15; החלטה מיום 10.6.2015 בבש"פ 3973/15; והחלטה מיום 17.9.2015 בבש"פ 5851/15). כבר במסגרת ההחלטה בבקשה השניהלהארכת מעצר, העירה השופטת חיות כי קיים קושי במקרה זה בכל הנוגע לקצב שמיעת ההליך. במסגרת הדיון בבקשה הרביעית, הורה השופט שהם לצדדים להודיע לבית המשפט "מה עלה בגורל טענתו של המשיב לעניין הצורך בקבלת הסכמתו של היועץ המשפטי לממשלה להגשת כתב האישום". כן קבע כי "המותב שדן בהליך העיקרי יבחן את האפשרות להוסיף מועדי דיונים נוספים, וזאת בפרט בשים לב למעצרו המתמשך של המשיב". לאחר שהודיעו הצדדים כי נוספו שני מועדי הוכחות וכי בית המשפט המחוזי דחה את טענתו של המשיב בדבר החובה לקבל את אישורו של היועץ המשפטי לממשלה להגשת כתב האישום, האריך השופט שהם אתהמעצר ברביעית לנוכח המסוכנות הגבוהה הנשקפת מהמשיב, אך שב וביקש כי יקבעו מועדים נוספים לדיון, בניסיון להביא להתקדמות ניכרת ואף לסיום ההליך בתוך תקופת ההארכה. חרף זאת, התבקשה הארכת מעצר בחמישית. בקשה זו התקבלה על ידי בשל מסוכנותו של המשיב, הגם שציינתי כי קצב התקדמות ההליך אינו משביע רצון וכי יש לקוות כי יואץ קצב שמיעת התיק ותקבענה ישיבות הוכחות נוספות כדי שפרשת ההגנה תישמע ותושלם במהרה. ממועד זה הוגשו שתי בקשות נוספות להארכת המעצר – שישית ושביעית במספר – אשר התקבלו בהסכמת המשיב.

4. אשר לקצב התקדמות המשפט; מן הבקשה עולה כי שמיעת הראיות החלה ביום 27.2.2014 ובשל סיבות שונות, לרבות ניסיון גישור שלא צלח, החלפת ייצוג של המשיב והצורך להעיד אזרחים זרים, חלו עיכובים בקצב התקדמות ההליך. עוד עולה כי פרשת התביעה הסתיימה ביום 16.6.2015 ואילו פרשת ההגנה החלה ביום 9.7.2015. נכון להיום, קבוע דיון נוסף ליום 28.12.2015 לצורך השלמת פרשת ההגנה. המבקשת מציינת כי ביום 23.11.2015 דחה בית המשפט המחוזי את בקשת המשיב לזמן לעדות את הסוכן המשטרתי, שכבר העיד בפרשת התביעה, משום שלטענתו הגיע אליו חומר חדש המעורר חשש כי הפעלת הסוכן נעשתה בצורה לא כשרה. בית המשפט קבע כי אין בחומר החדש כדי לתרום להגנת המשיב אך הוסיף כי אינו יכול למנוע זימון הסוכן כעד הגנה, כשהעלויות הכרוכות בכך תושתנה על ההגנה.

הטענות בבקשה