בש"פ 8028/16

           ערר על החלטות בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטת מ' ברק נבו) במ"ת 37817-07-16 מיום 29.8.2016 ומיום 26.9.2016, בגדרן הורה בית המשפט על מעצרו של העורר עד לתום ההליכים נגדו.

כתב האישום והחלטותיו של בית המשפט המחוזי

1.        ביום 21.7.2016 הוגש כנגד העורר כתב אישום המייחס לו עבירות של ניסיון רצח לפי סעיף 305(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק) והחזקת נשק שלא כדין לפי סעיף 144(א) לחוק.          על פי המתואר בכתב האישום, עובר למועד האירוע אשר יפורט להלן, התגלע סכסוך מתמשך בין העורר למתלונן ** על רקע קיומה של מערכת יחסים זוגית בין העורר לאחת בשם לורן, אשר ניהלה קודם לכן קשר זוגי עם אחי המתלונן. כיומיים עובר למועד האירוע, במסגרת התכתבות בקבוצת 'וואטס אפ' בה חברים בין היתר העורר והמתלונן, הציע העורר לחבריו להיפגש וציין שלא להביא את "המנייאק". כשעה לאחר מכן, הגיב המתלונן להודעה וכתב "הכי יפה בקבוצה הזאת שהמנייאק הכי גדול הכי אוהב לדבר". בעקבות דברים אלו העורר החליט לגרום למותו של המתלונן. העורר הצטייד באקדח ובכדורי אקדח וכן חבר לאחר שזהותו אינה ידועה (להלן: האחר) על מנת שיסייע לו בהגעה אל מקום המעשה ועזיבתו.

           ביום 1.7.2016 הגיע המתלונן כהרגלו בימי שישי אל חוות סוסים הסמוכה לגן הוורדים בראשון לציון (להלן: חוות הסוסים). דקות ספורות לאחר מכן הגיע העורר רכוב על גבי אופנוע הנהוג בידי האחר, ונכנס לחוות הסוסים כשהוא חמוש באקדח וחובש קסדה, כשמשקף הקסדה מורם מעלה. העורר הבחין במתלונן, שעמד כשגבו לכיוון הכניסה, ונעמד במרחק שני מטרים ממנו. המתלונן הסתובב לעבר העורר, או-אז ירה העורר שני קליעים למרכז גופו של המתלונן, כאשר האחד חדר לבטנו והשני החטיאו. לאחר דברים אלו, יצא העורר בריצה מהמקום ונמלט בסיוע האחר. המתלונן הובהל לבית החולים ובגופו אובחן פצע כניסה בבטן השמאלית וקליע תת עורי בבטן הימנית. המתלונן טופל ובהמשך שוחרר ואושפז פעמיים נוספות בשל החמרה במצבו, והיה נתון באשפוז עד למועד הגשת כתב האישום.

2.        בד בבד עם הגשת כתב האישום, הוגשה בקשה למעצרו של העורר עד לתום ההליכים המשפטיים. בבקשה נטען כי קיימות ראיות להוכחת אשמתו של העורר וביניהן זיהוי ודאי של המתלונן את העורר בזירת האירוע והודעות המתלונן אודות האירוע בהן הוא מפליל את העורר במיוחס לו. עוד נטען כי לראיות פוזיטיביות אלו יש לצרף את שתיקתו של העורר בחקירותיו ובעימות שנערך עם המתלונן, כמו גם את התנהלותו בימים העוקבים למעשה, אשר כללה "ירידה למחתרת" וניתוק כל קשר עם קרוביו. בבקשה צוין כי ישנה עילת מעצר כנגד העורר מכוח סעיף 21(א)(1)(ג)(4) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 המקים חזקה כי העורר יסכן את בטחון הציבור וכי מסוכנותו מתחזקת נוכח פעולתו בקור רוח ותוך תכנון מוקדם. בנוסף נטען כי הימלטות העורר לאחר ביצוע העבירה ובמשך שישה ימים אחריה, מעלה חשש כי שחרורו יביא לשיבוש הליכי המשפט ומשכך קמה עילה נוספת למעצרו. בבקשה צוין כי העורר נעדר עבר פלילי.

3. ביום 22.8.2016 התקיים דיון בפני בית משפט קמא בקיומן של ראיות לכאורה, כאשר טיעוני הצדדים התמקדו בשאלת זהות היורה. לטענת העורר, זיהויו כיורה מתבסס בעיקרו על גרסת המתלונן, שהינה גרסה מתפתחת העומדת בסתירה לעדויות אחרות. ביום 29.8.2016 ניתנה החלטת בית משפט קמא, בגדרה נקבע כי בשלב זה קיימת תשתית ראייתית בעוצמה מלאה להוכחת כתב האישום.

           בית המשפט בחן את עדויות המתלונן ועדים נוספים ומצא כי קיימות ראיות לכאורה למעשים המיוחסים לעורר, ובאין חולק על קיומה של עילת מעצר, הורה בית המשפט על קבלת תסקיר שירות מבחן שיבחן "מה גרם לאדם נעדר עבר פלילי לבצע, לכאורה, עבירה כה חמורה" וכן אפשרות לשחרורו לחלופת מעצר.

4. ביום 14.9.2016 התקבל תסקיר המעצר. שירות המבחן העריך, בין היתר, כי בהתחשב בלחץ הרגשי בו העורר נתון בתקופת מעצרו, התרופפות תחושת התמיכה והשייכות למשפחתו והתמשכות הסכסוך עם משפחת המתלונן, הסיכוי להתנהגות אלימה מצד העורר הינו בינוני. עוד העריך שירות המבחן כי המפקחים המוצעים, הוריו של העורר, יתקשו לזהות מצבי סיכון בהתנהגותו וכי הם בעלי יכולת מוגבלת להשפיע על מצבו. בהעדר חלופה הולמת ומפחיתת סיכון, שירות המבחן לא המליץ על חלופה של מעצר בית או מעצר בפיקוח אלקטרוני.

5. בדיון שהתקיים בפני בית משפט קמא ביום 26.9.2016 טען ב"כ העורר כי שגה שירות המבחן כאשר פירש את הנחיית בית המשפט באופן מרחיב, ופסל את שחרורו של העורר לחלופת מעצר ואת מפקחיו משום שהם מכחישים את המעשים המיוחסים לו.