בש"פ 6865/15 אבו עאבד ואח' נ' מדינת ישראל

           שלושה עררים על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' השופט י' עדן) מיום 29.9.2015 במ"ת 49856-07-15, בגדרה הורה על מעצרם של העוררים עד לתום ההליכים נגדם.

1. כנגד העוררים מורד (בן 19), סאלח (בן 52), מוחמד (בן 59) ונג'יב (בן 64) (להלן בהתאמה: מורד, סאלח, מוחמד ו-נג'יב) ואדם נוסף הוגש ביום 24.7.2015 כתב אישום המייחס להם עבירות של חבלה בכוונה מחמירה לפי סעיפים 329 (א)(1) ו-(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין) ובנוסף מייחס למורד ולנג'יב חבלה חמורה בנסיבות מחמירות לפי סעיפים 333 ו-335(א)(1) ו-(2) לחוק העונשין.

           על פי כתב האישום, בין משפחות אבו עאבד למשפחות א' בעיר רהט קיים סכסוך ממושך בענייני מקרקעין. במסגרת סכסוך זה אירעו מספר מקרי אלימות, בהם אירועי ירי. ביום 17.7.2015 בשעה 19:00 לערך הגיעו לביתו של ס' א' (להלן: ס' א') שברהט אנשים ממשפחת אבו עאבד, בהם העוררים, כשהם מצוידים במקלות, ויידו אבנים לעבר בתיהם ורכביהם של בני משפחת א' שבאזור. למשמע ההמולה, יצא א' א' (להלן: א') מבית אחיו ס' א'. בשלב זה, החלו סאלח ומוחמד לחבול בא' בצוותא חדא, תוך שסאלח מכה את איבראהים בפיו ובפניו באמצעות צינור ברזל ומוחמד מכה בראשו עם אבן גדולה. א' החל לנוס מהאזור, כאשר חבורת אנשים, ביניהם מורד ונג'יב, שהצטיידו במקלות ואבנים, החלו לתקוף אותו שוב. יחד עם אדם נוסף, השליכו מורד ונג'יב אבנים על א' והיכו אותו באמצעות מקלות ומוטות ברזל בכל חלקי גופו. כתוצאה ממעשי התקיפה, נגרמו לא' חבלות בכל גופו: חתכים בראש ובשפה, איבוד שן וסימני חבלה בבית החזה ועל ירך שמאל.

           סאלח א' הגיע למקום וניסה להרחיק את העוררים מא'. מורד היכה בפניו ובגבו של סאלח א' באמצעות מוט ברזל שהיה בידיו ומוחמד הכה בראשו, גם הוא באמצעות מוט ברזל. כתוצאה מכך, נגרמו לסאלח א' חבלות חמורות בפניו, בשפתו, בראשו ובידיו. בהמשך, הופיע במקום פ' א' (להלן: פ'), אחיו של א', שניסה להפריד בין הניצים ולחלץ את א'. פ' הותקף על ידי מורד, נג'יב ואדם נוסף, בצוותא חדא, באמצעות צינורות ברזל, ונגרמו לו חבלות חמורות בכל חלקי גופו. כתוצאה מהתקיפה, נותר פ' עם סימני חבלה שטחיים בשוק ימין ושמאל, סימן חבלה מעל לחזה שמאל אחורי, שפשוף שטחי עם נפיחות מקומית בכף ידו הימנית וחבלות נוספות.

2. בד בבד עם הגשת כתב האישום נגד העוררים, הוגשה בקשה למעצרם עד תום ההליכים בעילה של מסוכנות וחזקת מסוכנות לפי סעיף 21(א)(1)(ג)(4) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים), ובשים לב לסכסוך המתמשך בין שתי המשפחות. בנוסף, נטען כי קיימת עילת מעצר מכוח סעיף 21(א)(1)(א) לחוק המעצרים, נוכח החשש לשיבוש מהלכי משפט, להשפעה על עדים ולהתחמקות מהליכי משפט.

3. בית משפט קמא (השופטת ח' סלוטקי, החלטה מיום 3.8.2015) בחן את חומר הראיות ושוכנע כי קיימות ראיות לכאורה להרשעת העוררים במיוחס להם. נבחנה האפשרות לחלופה של מעצר בית והרחקה מהישוב רהט, אך בשים לב לחומרת העבירות שנעברו לכאורה באלימות קשה ובאכזריות ובשים לב לסכסוך בין המשפחות, שטרם בא לסיומו (אף שבאותה עת נמסר על "הודנה" בין הצדדים), לא מצא שיש בחלופות המעצר שנבחנו כדי לאיין את המסוכנות הגבוהה הנשקפת מהעוררים. על כן, הורה בית משפט קמא על מעצרם של העוררים עד תום ההליכים. ערעור על החלטה זו הוגש לבית משפט זה.

4. בדיון שנערך בפני כב' השופט א' רובינשטיין ביום 18.8.2015, הגיעו הצדדים להסדר דיוני לפיו העוררים יחזרו בהם מטענותיהם במישור הראיות לכאורה ועוצמת הראיות, ואילו המשיבה תסכים כי יינתנו תסקירי שירות מבחן בעניינם של העוררים. משכך, הוחזר הדיון לפתחו של בית משפט קמא תוך שהוזמנו תסקירי מעצר לעוררים.

           תסקירי המעצר לא המליצו על שחרורם של העוררים ממעצרם ופסלו את חלופות המעצר שהציעו. זאת, נוכח רמת הסיכון הנשקפת מן העוררים, המעשים המיוחסים להם בכתב האישום והסיכון הכללי הנובע מהסכסוך המשפחתי שברקע. בהקשר זה אציין כי ביני לביני, בסוף חודש ספטמבר פג תוקפה של ההודנה, עם זאת, לא ידוע על התפרצות אירועי אלימות נוספים. 

           לאור האמור בתסקירים, שב בית משפט קמא והורה על מעצר העוררים עד תום ההליכים (החלטה בעניין מורד ונג'יב מיום 29.9.2015, החלטה בעניין סאלח ומוחמד מיום 20.9.2015).