החלטה בעניינו של רונאל פישר

           ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט הבכיר כ' מוסק) מיום 16.6.2015 במ"ת 28760-05-15, בגדרה הורה על מעצרו של העורר עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו בת"פ 28759-05-15.

כתב האישום

1. נגד העורר ואחרים הוגש ביום 15.5.2015 כתב אישום הכולל 11 אישומים המיוחסים לעורר, בגין עבירות של גילוי בהפרת חובה לפי סעיף 117 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק); מרמה והפרת אמונים לפי סעיף 284 לחוק; קבלת נכסים שהושגו בפשע לפי סעיף 411 לחוק; שיבוש מהלכי משפט לפי סעיף 244 לחוק; קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 415 סיפא לחוק; לקיחת שוחד לפי סעיף 290 לחוק; והלבנת הון לפי סעיפים 3(א) ו-4 לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס–2000 (להלן: חוק הלבנת הון).
2. על פי החלק הכללי של כתב האישום, העורר, עורך דין בעל מעמד ציבורי וקשרים ענפים, קשר עם נאשם נוסף בשם ערן מלכה (להלן: מלכה), קצין חקירות בכיר ביחידה הארצית למאבק בפשיעה כלכלית (להלן: היאל"כ), קשר במסגרתו העביר מלכה לעורר מידע מחקירות, מידע מודיעיני-משטרתי, נוסחי שאלות מתוך חקירות עתידיות, התראות לגבי מעצרים צפויים וכיוצא באלה (להלן: הקשר). המידע הועבר על ידי מלכה לידי העורר, הן במסגרת פגישות בין השניים והן באמצעות תיבת דואר אלקטרוני ייעודית להתכתבות ביניהם שכונתה אלפוניו-7 (להלן: תיבת הדואר הייעודית או האלפוניו), וכן באמצעות התכתבויות במסרונים. לשם כך הסתייעו השניים במזכירה ובעוזרת האישית של העורר, המכונה בכתב האישום ע' (להלן: המזכירה).

           כתוצאה מן הקשר נפגעו חקירות של המשטרה ויחידות אכיפה אחרות. בחלק מהמקרים, העורר ומלכה הציגו מצג שווא בפני נחקרים פוטנציאליים בדבר חקירות אשר מתנהלות כנגדם, על מנת לקבל סכומי כסף גדולים כדי שיסייעו לאותם נחקרים לכאורה.

3. כתב האישום מחזיק למעלה משלושים עמודים, אסקור להלן בתמצית את האישומים הנטענים כנגד העורר:

           (-) האישום הראשון (פרשת ביטון): במהלך שנת 2013 שימש העורר כבא כוחו של יאיר ביטון (להלן: ביטון), כנגדו התנהלה חקירה סמויה. מלכה נעתר לבקשת העורר לסייע לביטון, ובתחילת שנת 2014 הגיע למשרדו של העורר ומסר לו ולמזכירה חומרים מהחקירה הסמויה ושאלות שביטון צפוי להישאל כאשר תחל החקירה הגלויה, והעורר מסר פרטים אלו לביטון. עובר ליום 27.3.2014 נפגש העורר עם רות דוד, נאשמת מס' 3 בכתב האישום, אשר שימשה כעורכת דין במשרדו של העורר, ובעבר כיהנה כפרקליטת מחוז מרכז בפרקליטות המדינה (להלן: רות), ודן עמה בחומרים המסווגים לקראת תדרוכו של ביטון לחקירה.

           ביום 27.3.2014 טסו העורר ורות לבודפשט, כאשר לבקשת העורר רות נושאת עמה את החומרים המסווגים, בשל היותה "בלדר בטוח". בבודפשט תדרכו השניים את ביטון וחשפו בפניו מידע מסווג, והעורר אף קיים שיחה נוספת עם מלכה שסיפק הבהרות לגבי חומרי החקירה. עם שובם לארץ, הנחו העורר ורות את המזכירה להצפין את חומרי החקירה וזו הצפינה אותם בחצר ביתה. ביום 30.4.2014 או בסמוך לכך, בין השעות עשר בלילה לארבע לפנות בוקר, המשיכו העורר ורות בתדרוך ביטון לקראת החקירה, תוך הסתייעות בחומרי החקירה המסווגים שהוחזרו על ידי המזכירה.

           ביום 4.5.2014 הדליף מלכה לעורר את מעצר הפתע הצפוי של ביטון עם המעבר לחקירה הגלויה, והמליץ לו כי ביטון יצור מצג שווא שיביא לאשפוזו. ביטון אשפז עצמו ביום 7.5.2014 ובכך סוכל מעצרו. מעצר הפתע נדחה ליום 20.5.2014, וגם מועד זה הודלף לעורר ביום 8.5.2014 באמצעות מסרון ווטסאפ. בעקבות כך הלין העורר את ביטון בביתו בליל ה-19.5.2014, עד הגעת נציגי היחידה הארצית לחקירת פשיעה חמורה ובינלאומית (להלן:היאחב"ל) לביתו של העורר, שם עצרו את ביטון.