בש"פ 319/15 מדינת ישראל נ' פלוני

1.        בקשה רביעית להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים), בגדרה מבוקש כי מעצר המשיבים יוארך מיום 23.1.2015 ב-90 ימים נוספים, או עד למתן פסק דין בתפ"ח 53758-07-13 בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, לפי המוקדם. לאחר הדיון בבקשה, ביום 21.1.2015, הוארך מעצר המשיבים עד למתן החלטה בבקשה. 

           המשיב 1 מואשם בעבירות רצח, קשירת קשר לפשע, חטיפה לשם סחיטה, חטיפה לשם כליאה, כליאת שווא, סחיטה בכוח, סחיטה באיומים ותקיפה בנסיבות מחמירות. המשיב 2 מואשם בעבירות קשירת קשר לפשע, חטיפה לשם סחיטה, סחיטה בכוח, סחיטה באיומים וסיוע שלאחר מעשה.

           תמצית כתב האישום ופירוט הליכי המעצר וההליך העיקרי הובאו בהרחבה בהחלטת הארכת המעצר הקודמת בעניינם של המשיבים (השופט י' דנציגר, בש"פ 6763/14 מיום 22.10.2014). לשם הנוחות אביא את עיקריהם גם כאן.

כתב האישום

2.        כתב האישום נגד המשיבים הוגש ביום 29.7.2013.

           על-פי המתואר באישום הראשון - המיוחס לשני המשיבים (שהם אחים) -  בחודש מרץ או אפריל 2011 עזבה אשתו של המשיב 1 (להלן: ע') את ביתם בעקבות התנהגותו של המשיב 1 כלפיה, לקחה עמה את שתי בנותיהם (ילידת 2009 וילידת 2011), ועברה להתגורר בבית הוריה שבעזריה. לאחר עזיבתה, התקשר המשיב 1 לע' ולבני משפחתה מספר רב של פעמים, וכן הגיע לבית הוריה של ע', ואיים על ע' ועל אמה כי ירצח את ע' ואת אחיה ואחותה, וכי יחטוף את אחותה הקטינה של ע' ויירה בהם. כל זאת, על מנת לאלץ את ע' לשוב לביתו שבפזורת "אלפורעה" שליד ערד.

           כעבור זמן מה, במועד שאינו ידוע למבקשת, קשר המשיב 1 קשר עם המשיב 2, עם קרוב משפחה נוסף (להלן: ח') ועם אחרים (א', ח', ואחרים שזהותם אינה ידועה) לחטוף את אחיה של ע' (להלן: האח) ובאמצעות חטיפתו לאלץ את ע' להחזיר את הבנות למשמורתו של המשיב 1.

           בתאריך 21.6.2011 או בסמוך לכך, לאחר ששכנע המשיב 1 את האח ואת חברו להתלוות אליו לנסיעה, בקרבת מעלה אדומים עצר המשיב 1 את הרכב, ואליו נכנסו המשיב 2 וח.ל.. האח שאל לפשר העניין, והמשיב 1 ענה לו כי הוא "סבל הרבה ממנו ומבני משפחתו, וכעת הוא רוצה לחנך אותם". מיד לאחר מכן, פתח המשיב 1 בנסיעה מהירה לכיוון "נבי מוסא", ובדרך לקחו השלושה מהאח ומחברו את הטלפונים הניידים שלהם וכיבו אותם. כעבור כחצי שעה, בהגיעם לאזור מדברי, עצר המשיב 1, יצא מהרכב, קשר את ידיו של האח באמצעות שרוכי נעליו, ועזב את המקום כשהמשיב 2 וח.ל. נותרו לשמור על האח ועל חברו. בהמשך, חזר המשיב 1 לאזור המדברי, העלה את הארבעה לרכבו, והמשיך בנסיעה מספר שעות, עד שעצר שוב באזור מדברי נוסף. בשלב זה, עזב ח.ל. את המקום, ואילו המשיבים, האח והחבר החלו צועדים במדבר במשך שעות ארוכות עד שהגיעו לבאר-שבע בסמוך לשעה 07:00 בבוקר שלמחרת.

           בשלב זה הגיע ח', והסיע את כולם לאזור מדברי אחר. המשיב 1 וח' נסעו מהמקום, והמשיב 2 נשאר לשמור על האח ועל חברו. בהמשך, סמוך לשעה 18:00 חזרו המשיב 1 וח', העלו את החבר לרכבם, יחד עם האחרים שזהותם אינה ידועה, ונסעו לתחנת דלק באיזור ים-המלח, שם השאירו את החבר.