בש"ע 60679-12-14 מדינת ישראל נ' עמר

בפני בקשת הסניגור להשיב למבקש מאור עמר רכב הונדה אקורד מ.ר 9818150 שנת 2003 .

המאשימה טוענת כי הרכב שימש לפריצה וגניבת כספת ועלול לשמש גם לעבירות נוספות ולפיכך אין מקום לשחררו ויש להורות על המשך החזקתו .

אין בידי לקבל גישה זו.

המשיב לא הורשע בדין ורכבו בוודאי לא עתיד להיות מורשע בדבר ואינו חפץ בלתי חוקי כשלעצמו. במקרים אלה הורתנו הפסיקה כי יש מקום להעדיף את זכות הקניין של המשיב, לבצע אומדן זהיר של ערך הרכב בשוק החופשי, ולשחררו כנגד "חלופת תפיסה" המשקפת את ערך הרכב כפי שתמכור אותו המאשימה לאחר תקופת אחסון משמעותית ובתנאים הנובעים ממכרז משטרתי למכירת רכב .

שיקולים בענייני תפיסה זמנית, צופה פני חילוט – מסגרת נורמאטיבית:

הנתונים והחלטות הביניים הנדרשים להכרעה בבקשה להחזרת חפץ תפוס הם כדכתיב (בש"פ 8353-09 מגליניק):

בקשה להשבת חפץ תפוס טרם כתב אישום :

• עמידה ברף הראייתי של יסוד סביר להניח כי נעברה עבירה.

• עמידה ברף ראייתי של יסוד סביר להניח קשר מועיל (אפקטיבי) לעבירה או קשר אותו למבצע בקשר שנקבע בדבר חקיקה.

• הערכת הסיכוי להגשת כתב אישום .

  בקשה להשבת חפץ תפוס לאחר כתב אישום :

  ראיות לכאורה המקימות יסוד סביר להרשעה בעבירה. (בית המשפט העליון מציין כי אין בעובדה שנאשם לא מצוי במעצר ממש, אלא בחלופת מעצר בשל קשיים ראייתיים, כדי להביא למסקנה כי אין ראיות מספקות להחזקת החפץ התפוס.)

  האם יש יסוד סביר להניח כי הרכוש שנתפס קשור לעבירה קשר אשר תואם את תפיסתו על פי חוק. האם ישנה דרך חלופית להשגת מטרת ההחזקה אשר פגיעתה בקניינו של הנאשם – פחותה ("חלופת תפיסה ").

  לעניין הרכב נשוא הבקשה מתקיימים ממצאים אלה :

  קיימות ראיות לכאורה וכן יסוד סביר להניח כי הרכב מעורב ישירות בביצוע העבירה ואף שימש אמצעי יעיל לביצוע העבירה .