בש"ז 50877-11-16 אבו זיד נ' ססי

לפניי בקשת התובע 1 (להלן: "המבקש") לפטור אותו מתשלום אגרה בתביעה כספית על סך כ-2,300,000 ₪ שהגיש כנגד משיב, יחד עם תובעת 2, חברה בבעלותו. הנתבע הגיש תגובה לבקשה.

הוראות תקנה 14(ג) לתקנות בית המשפט (אגרות) התשס"ז–2007, קובעות כדלהלן:

1. "(ג)הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה וראה בית משפט שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה, ונראה לבית המשפט שההליך מגלה עילה, רשאי בית המשפט לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה; בית המשפט יתחשב ביכולתו האישית של המבקש בלבד, בהסתמך על רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו, אם הוא סמוך על שולחנם בלבד.".

    

   דהיינו, על מנת לזכות בפטור מאגרה, על המבקש להצביע על העדר יכולת כלכלית וכי ההליך מגלה עילה.

    

במקרה דנן, לא הוכיח המבקש היעדר יכולת כלכלית.

משמעות מתן פטור מאגרה הינה הטלת התשלום על הקופה הציבורית, במקומו של המבקש. בהלכה הפסוקה נקבע כי על המבקש לפרוס בפני בית המשפט את מלוא הפרטים לגבי מצבו הכלכלי. למעשה, על המבקש לשכנע את בית המשפט כי אינו יכול לעמוד בתשלום האגרה, כשעליו לפרט בין היתר, מלוא רכושו, הכנסותיו וכן את המאמצים שעשה לגיוס התשלום ממקורות אחרים.