ברקוביץ נ' קרסו מוטורס

פסק דין

1.תביעה בטענה להפרת חוזה למכר רכב משומש מצד מוכר שעיסוקו במכירת רכב משומש.

רקע עובדתי

התובע רכש מהנתבעת ביום 8.7.10 רכב משומש מסוג ניסן מיקרה שנת 2008 מ.ר. 3915568 ושילם את מלוא התמורה . הרכב נמכר בהיותו , עדיין באחריות יצרן.

הטענות העיקריות

לטענת התובע, הפרה הנתבעת התחייבותו כלפיו ובצעה עוולות כי ברכב נמצאו פגמים מהסיבות הבאות:

מופיעים רעשים במנוע לאחר שהרכב דומם מספר שעות ובשעות הבוקר המוקדמות

ברצועות המנוע יש רעשים

ברכב רעשים של ויברציות שגורמים לחוסר הנאה ומטרד

לרכב בעיה של סחיבה

החליף גלגל לאחר שלשה שבועות מעת הרכישה

מוסיף התובע וטוען כי הודיע על התקלות למנהל המוסך המרכזי אך הלה התנהג כלפיו ביהירות בבריונות והעליב אותו ,ואילץ אוו לשלם .

בגין המתואר לעיל לטענתו מגיע לו פיצוי המאמיר עד כדי 16336 ש"ח

לכתב התביעה לא צורפה חוות דעת מומחה הנוגעת לליקויים הנטענים .

בכתב ההגנה, ציינה הנתבעת שבזמן המכר הוצג טופס בדיקה שנערכה עבורה ושלאורו הוחלפו שני צמיגים בחדשים . הנתבעת מציינת שהתובע בחר שלא לערוך בדיקה נפרדת מטעמו, אך פנה אליה לאחר שרכש בטענות על רעשים אך מציינת כי בכל אחד מהמקרים בהם פנה נעשו בדיקות , ללא תשלום אך לא נמצא במהלכן פגם . ,לטענתה לטענותיו של התובע כלפיה אין בסיס . הנתבעת מציינת כי לאחר שקיבל צמיג חדש פנה בטענה לפגם בצמיג וכשהופנה לספק הצמיגים האחראי לתקינותם נלמד כי היה תקין אך נפגע מדקירה או חפץ חיצוני מוסיפה הנתבעת .

הנתבעת ציינה שהוצגה לתובע אף בדיקת קניה מבעלים הקודם, שהייתה חברת ליסיניג וציינה שבחר שלא לערוך בדיקת קניה נוספת. לטענתה לא היה ידועים לה השימושים שבוצעו ברכב והטיפולים שנעשו בו .

לכתב הגנה צורף חוזה בכתב, אך לא צורף בנפרד טופס גילוי .

הערה על ההליך

בשלב מאוחר ביקש התובע לצרף נתבע אחר שהוא שמאי, בעילה אחרת, הנוגעת לתאונת דרכים שארעה לדבריו לאשתו, בטענה להתנהגות נלוזה שלו בעת התיקון. לכך לא הובאה בפני הסכמת הנתבעת ובכל אופן בשים לב לפרמטרים הנוהגים לעניין החלטה על צירוף בעלי דין לא מצאתי הצדקה וצורך לכך אזכיר כי שאלת הצירוף נבחנת לאור העקרונות הכלליים שמתווה סעיף 24 לתקנות סדר הדין האזרחי,התשמ"ד - 1984 (להלן: "תקנות סדר הדין האזרחי") קיום ההצדקה לצירוף לפי סעיף 22 או 21 ( בהתאם למקרה) בכפוף להעדר סייג שבסעיף 23 לתקנות שכן אין להורות על צירוף שצפוי לסבך או להשהות הבירור דומה לפחות לפי האופן בו הוצגו הדברים שאין זהות בשאלות שבמחלוקת

הראיות