ברקוביץ ואח' נ' אליטליה ישראל

פסק דין

התובעות טסו בטיסה של הנתבעת ביום 19.2.13 מברזיל לרומא. ביום 18.2.13, התובעות שידרגו את כסאותיהם במטוס לסוג של קומפורט וכל אחת מהן שילמה לנתבעת, עבור השידרוג הזה סך של 60 יורו. התובעות קיבלו אישור כי מקומות הישיבה שנועדו להן במטוס נמצאים בשורה 23, כסאות אי וסי.

התובעות עלו למטוס ושם התברר להן, כי מושבי הקומפורט שיועדו להן, תפוסות בידי אחרים.

כל נסיונותיהם של התובעות לקבל את המקומות שהן הזמינו עלו בתוהו.

הנתבעת הציעה לתובעות מושבי קומפורט אחרים. תובעת 1 קיבלה מושב אחר מסוג קומפורט ואילו תובעת 2 סירבה לקבל את מושב הקומפורט האחר שהוצע לה והיא העדיפה לשבת ליד תובעת 1 במושב שאינו מסוג קומפורט.

התובעות משוכנעות, כי מקומות הישיבה שהן הזמינו נשללו מהן בכוונה וניתנו לאחרים ומכאן תביעתן לפצות אותן בסך של 10,000 ₪.

הנתבעת טוענת, כי אין לה או לעובדיה כל היכרות מוקדמת עם מי שקיבל את מושבי הקומפורט שהתובעות הזמינו וכי מדובר בטעות במחשב. המחשב מחק בטעות את ההזמנה של התובעות וכך, שני האנשים שביקשו לרכוש מושבי קומפורט, רכשו את המושבים שהופיעו במחשב כפנויים לרכישה.

הנתבעת מוכנה להחזיר לתובעת 2 את הסך של 60 יורו.

אני סבור כי אין בסיס לחשדות בגין אפלייתן של התובעות וכי בגין אפליה זו נשללו מהן מושבי הקומפורט שהן הזמינו. מדובר בתקלה במחשב בלבד.

לכן, יש לדחות את התביעה לגבי "הזלזול בכבוד האדם" שהתובעות מייחסות לנתבעת שבגינה הן תובעות פיצוי בסך של 8,000 ₪.

יש לציין, כי התובעות תבעו בכתב התביעה פיצוי בסך כולל של 10,000 ₪, הכולל החזר של 700 ₪ בגין 120 יורו שהן שילמו לנתבעת, סך של 600 ₪ עבור יעוץ של עורך דין, סך של 500 ₪ בגין דואר, יום עבודה וטלפונים, 300 ₪ בגין פתיחת תיק.

כל הסכומים הנ"ל שהם בגדר נזק ממון, פרט ל-120 יורו, לא הוכחו ולא נתמכו בכל מסמך או ראייה אחרת.

יש לציין בנוסף, כי בסופו של כתב התביעה התובעות תובעות רק 600 ₪ בגין החזר השדרוג למושבי קומפורט וסך של 6,000 ₪ בגין עגמת נפש.

הנתבעת מפנה לתנאי רכישת מושבי הקומפורט, שם נכתב כי לנתבעת שיקול דעת להושיב את הנוסע במושב אחר מזה שהזמין וזאת מטעמים תפעוליים או בטיחותיים. הנתבעת לא הוכיחה כלל כי מושבי הקומפורט שהתובעות הזמינו, נשללו מהן בגין שיקולים תפעוליים או בטיחותיים.

הודאת הנתבעת כי הדבר נגרם עקב תקלה במחשב, שוללת את הטענה כי הנימוקים היו תפעוליים או בטיחותיים.

מדובר בהפרת חוזה שנגרם בתום לב, על ידי הנתבעת.

על תוצאות ההפרה חלים הוראות חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשלא – 1970.

על פי הוראות החוק הנ"ל, נתבעת 2 זכאית להחזר סך של 60 יורו.

אני מעריך את הנזק הבלתי ממוני שנגרם לכל אחת מתובעות בסך של 300 ₪.

לפיכך, אני מחייב את הנתבעת, לשלם לתובעת 1, תוך 30 יום, את הסך של 300 ₪, הצירוף הוצאות משפט בסך של 100 ₪. ולשלם לתובעת 2, תוך 30 יום, את הסך בשקלים השווה ל- 60 יורו, על פי השער היציג הידוע ביום התשלום ועוד סך של 300 ₪ ועוד הוצאות משפט בסך של 100 ₪.