ברקו נ' מגדל חברה לביטוח בעמ ואח'

החלטה

לפניי בקשה לתיקון כתב התביעה לפי תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984, תגובת המשיבה 2, ותשובה לתגובה. יצויין כי במעמד הדיון ביום 07.09.11 הוריתי למשיבה 1 להגיש תגובה לבקשה תוך 7 ימים מיום קבלת התצהיר התומך בבקשה, ועל אף שזה הוגש ביום 03.10.11 טרם הוגשה תגובתה, ועל כן רואה אני בה כמי שמסכימה לבקשה.

התיקון הראשון המבוקש הינו תיקון טעות סופר שנפלה באשר לחודש בו אירעה התאונה מושא התביעה, המבוקש הוא לתקן כך שהחודש הינו 10/06, ולא 05/06 – כפי שנכתב, בסעיפים 5 ו-10 לכתב התביעה.

התיקון הנוסף הינו באשר לנסיבות קרות התאונה השניה מושא כתב התביעה, כפי שמופיעות בסעיף 10 לכתב התביעה המקורי.

המבקש מצרף כתמיכה לבקשתו תצהיר תשובות לשאלון מטעם המשיבה 2, התומך בגרסה המתוקנת.

המבקש טוען כי לאור עיתוי הבקשה – שלב קדם המשפט, הרי יש להיעתר לה, שכן לא יגרם למשיבות כל נזק דיוני. המבקש צירף לבקשתו את כתב התביעה המתוקן.

המשיבה 2 מסכימה לתיקון טעויות הסופר בעניין תאריך התאונה, אך מתנגדת לתיקון נסיבות קרות התאונה השניה. לטענתה, לא נערך כל תצהיר ובו הסבר לסתירה בין כתב התביעה המקורי לבין הגרסה החדשה שהעלה המבקש. לטענתה, תצהיר תשובות לשאלון אינו מהווה הסבר לתיקון המבוקש ועל כן יש לדחות הבקשה בעניין זה.

בתשובה לתגובה טוען המבקש כי ההסבר לשינוי מצוי בסעיף 2 לתצהיר המשלים שהגיש. לטענתו, השינוי נובע מכך שלאחר שערך את תצהיר התשובות שלאלון, הסתבר לו כי נפלה טעות בניסוח כתב התביעה.

דיון והכרעה

באשר לתיקון כתב התביעה - תקנה 92 לתקנות קובעת כדלהלן:

"בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין לשנות או לתקן את כתבי טענותיו בדרך ובתנאים הנראים צודקים, וכל תיקון כזה ייעשה לפי הצורך, כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין".

גישתם של בתי המשפט בסוגיית תיקון כתבי טענות, ככלל, היא ליבלית. כל אימת שתיקון כתב טענות מיועד להביא להכרעה בשאלות שבמחלוקת ואין בכך כדי לגרום נזק או עיוות דין לבעלי הדין, נוטה בית המשפט להיעתר לבקשה ברוחב לב (ראו לדוגמא: רע"א 2345/98 סלים דנגור ו-3 אח' נ' חנוך ליבנה ו-3 אח' פ"ד נב(3) 427, בעמ' 431-432; ע"א 3092/90 צבי אגמון נ' זוהר פלדבוי פד"י מו(3), 214). החריג לכלל הנ"ל הוא, שיהוי ניכר בהגשת הבקשה, חוסר תום לב של מגישה, או כאשר יגרם נזק לצד שכנגד ע"י שלילת הגנה שהייתה קמה לו אילו התביעה הייתה מוגשת מחדש (ראו: רע"א 60/03 יעקב רובין, עו"ד נ' ירחמיאל אפלבוים פ"ד נז(3) 475). אולם, תיקון כתב התביעה אינו מהווה מקצה שיפורים, ובעת התרת התיקון תילקח בחשבון התנהגות בעל הדין בטרם הגשת הבקשה (ע"א 329/60 פנחס נ' תעשית אבן וסיד פ"ד 4, 487). בית המשפט ישקול את התנהגות בעל הדין המבקש את התיקון באמצעות בחינת הסיבה אשר גרמה לבעל הדין, לטענתו, להשמטת הטענה אותה הוא מבקש להוסיף בבקשתו (ראו: א. גורן "סוגיות בסדר דין אזרחי" (מהדורה עשירית, 2009) עמ' 153).

בענייננו, תיקון תאריך התאונה מקובל על דעת המשיבה 2, ועל כן אין מניעה מלקבלו.

באשר לתיקון נסיבות קרות התאונה, ראיתי שהתיקון המבוקש מוסיף כי הרכב היה מונע בעת התאונה וכי מטרת ירידת התובע מן הרכב הייתה פריקת ציוד. לא ראיתי מניעה על פי מבחני הפסיקה להתיר התיקון המבוקש, מה גם שהסיבה אותה הביא המבקש למחדלו והשלב בו מוגשת הבקשה תומכים אף הם בהיעתרות לה. תיקון כתב התביעה בשלב זה אינו מסב נזק דיוני או מהותי למשיבות, זאת נוכח השלב שבו הוגשה הבקשה לתיקון כתב הטענות.

יחד עם זאת, לאור שינוי הגרסה והצורך להגיש כתב טענות מתוקן על מנת להתגונן מפני הגרסה החדשה, ראיתי לחייב המבקש בתשלום סך 750 ₪ לטובת כל אחת מן המשיבות.

המבקש יגיש כתב התביעה המתוקן תוך 10 ימים מהיום, ואילו למשיבות הזכות לתקן כתבי הגנתן על פי התקנות.

קדם המשפט שנקבע ליום 06.11.11 יידחה ליום 8.1.12 בשעה 9:00.

ניתנה היום, ג' חשון תשע"ב, 31 אוקטובר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: