ברק נ' מדינת ישראל-מש' הפנים

החלטה

התובעת תובעת פיצוי בגין נזקים אשר נגרמו לה, לטענתה, כיוון שהנתבעת התעכבה, ברשלנות, ולא נתנה לה רישיון כ"מפקחת מטווח".

בשל האיחור בהנפקת הרשיון, לא יכלה התובעת להצטרף לקורס "מדריכי ירי", אשר נפתח בירושלים ביום 29.6.08.

נזקיה של התובעת, לטענתה, הם בגין אובדן רווחים כמדריכת ירי, במשך שנה שלמה, ואותם היא תובעת.

לטענתה, הנזקים הגיעו כדי 90,000 ₪ אולם היא העמידה את התביעה על סך של 50,000 ₪ כדי להכניס את התביעה בגדר הליכים של סדר דין מהיר.

בבואי לכתוב את פסק-הדין, ראיתי כי ביום 27.7.08, חודש אחד בלבד לאחר הקורס אשר נחסם בפני התובעת, נפתח קורס מדריכי ירי בתל-אביב. כמו כן במועדים שונים, נפתחו קורסים נוספים במקומות אחרים בארץ (תגובת הנתבעת מיום 18.5.09).

עובדה זו מעמידה את טיעוני התביעה מול ספקות רבים.

התובעת יכולה היתה לצאת לקורסים אחרים במקומות אחרים בארץ, ובכך להקטין את נזקיה הקטנה ניכרת.

התובעת אינה מכחישה כי התנהלו קורסים אחרים שלא בירושלים, אלא טוענת שהיא לא ידעה עליהם.

קשה לי לקבל טענה זו ואין לי ספק כי לו היתה התובעת מתעניינת אצל הנתבעת, היא היתה מקבלת את המידע.

ודוק. התובעת לא טוענת כי היא התעניינה אולם המידע לא נמסר לה.

התובעת מבהירה מדוע לא התעניינה (סעיף 19 לתצהירה).

לטענתה, היא לא היתה מעוניינת בקורס מחוץ לירושלים, עקב עלות הנסיעה, זמן הנסיעה ועלות האוכל.

הנה כי כן, התובעת עצמה הגדירה את נזקיה האמיתיים.

לו היתה התובעת נרשמת לקורס בתל-אביב, היו "נזקיה" מסתכמים, לטענתה, בעלות הנסיעה, האוכל וזמן הנסיעה, וזאת למשך 25 ימי הקורס – כך ותו-לא.

ראוי לציין כי בסופו של דבר, התובעת עשתה את הקורס מחוץ לירושלים, בראשון לציון (סעיף 19 לתצהירה).

עובדה זו מעידה, כאלף עדים, על כך שלא היתה כל מניעה שהתובעת תעשה את הקורס בתל-אביב, זה אשר התקיים חודש אחד בלבד לאחר הקורס המיוחל – וכך לא היה נגרם נזק לתובעת כל נזק ממשי.

התובעת מנסה להצדיק את סירובה לצאת לקורס מחוץ לירושלים בטענה כי ההוצאות שהיו נגרמות לה בכל יום נסיעה, עומדות על סך 120 ₪ והן כוללות את הוצאות הנסיעה והאוכל.

נימוק זו מופרך בעליל.

ראשית, גם אם אכן סכום זה היה העלות של השתתפות בקורס מחוץ לירושלים, היה הדבר מביא לתוצאה שהתובעת היתה מוציאה, כגירסתה, סך של 3,000 ₪ ותו-לא.