ברק ברוך נ' הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע''מ

פסק דין

מבוא

1.זוהי תביעה בגין נזקי גוף שהוגשה על ידי הגב' ברק-ברוך אינה רות (להלן: "התובעת") ילידת 28.05.1965 אשר נפגעה ביום 16.11.03 בתאונת דרכים, שהוכרה אף כתאונת עבודה.

2.הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ (להלן: "הנתבעת") אינה חולקת על חבותה לפצות את התובעת בגין נזקי הגוף שנגרמו לה בתאונה. המחלוקת הינה בגובה הנזק כאשר הנתבעת טוענת כי הראיות מצביעות על כך שהתובעת פועלת להאדרת הפגיעה ונזקיה אל מעבר לנזק שנגרם לתובעת כתוצאה מהתאונה.

3.במסגרת התביעה מונו לתובעת שני מומחים רפואיים לקביעת נכותה. פרופ' דוד ירניצקי בתחום הנוירולוגי שקבע לתובעת 15% נכות לצמיתות ודר' רם מירז בתחום הפסיכיאטרי אשר קבע לתובעת נכות נפשית צמיתה בשיעור של 6%.

4.עיקר השגותיה של הנתבעת מתמקד בקביעתו של פרופ' דוד ירניצקי בדבר נכותה של התובעת. לטענת הנתבעת, קביעתו של פרופ' דוד ירניצקי אינה מביאה בחשבון ובאופן מספק את עברה של התובעת. כן טוענת הנתבעת כי המומחה השית את מסקנותיו על תלונות סובייקטיביות של התובעת ועל בדיקה נוירו פסיכולוגית שהתובעת בצעה על ידי פסיכולוג שנבחר על ידה.

עוד טוענת הנתבעת כי מומחה בית המשפט נמנע מלבצע לתובעת בדיקה חוזרת אף שלאחר בדיקתו שבה התובעת לעבודה במשרה מלאה למשך שנתיים. הנתבעת טוענת איפוא כי לבית המשפט הסמכות והחובה להתערב בקביעותיו של פרופ' דוד ירניצקי לעניין נכותה הנוירולוגית של התובעת כפי שנקבעה על ידו.

5.בישיבות ההוכחות שהתקיימו ביום 23.12.08 נשמעה עדותה של התובעת ובישיבת ההוכחות שהתקיימה ביום 6.7.09 נחקר פרופ' דוד ירניצקי על חוות דעתו.

מהות הפגיעה והטיפול הרפואי

6.בתאריך 16.11.03 עת שהתובעת נהגה מצומת סומך לצומת אחיהוד פגע ברכבה רכב אחר שנסע בכיוון הנגדי והתנגש חזיתית ברכבה. כתוצאה מהפגיעה נפתחה כרית האוויר ברכבה של התובעת.

7.התובעת פונתה ממקום התאונה לביה"ח גליל מערבי בנהריה. התובעת נבדקה ובגליון חדר המיון תועד כדלקמן:

"לא נחבלה בראש, ללא הקאה...

אין סימני חבלת ראש חיצוניים, בדיקה נוירולוגית תקינה, כניסת אוויר שווה לשתי הריאות ללא כאבים, בטן רכה לא רגישה, לא רגישה לניקור בע"ש מתני, אגן יציב, צילומי בע"ש מתני ואגן תקינים".

בתום בדיקת התובעת בחדר המיון שוחררה התובעת לביתה כאשר ניתנה לה הוראה למנוחה בת 3 ימים.

8.כשבוע לאחר פגיעת התובעת החלה התובעת להתלונן על סחרחורת, בחילות, כאבי ראש, כבדות בלשון, קושי לבטא מילים, ירידה בתחושה, רדימות וכאבים בכתף ימין, הפרעות בשווי משקל, כאבים ומגבלות בצוואר ובחלקי גוף שונים. התובעת חזרה ופנתה לבית החולים בנהריה עם תלונות נוירולוגיות ונבדקה על ידי נוירולוג אשר קבע כי אין סימני חוסר נוירולוגי אורגני. בהמשך ביום 1.12.03 נבדקה התובעת על ידי הנוירולוג דר' יעקב מר מקופת חולים הכללית אשר התייחס לתלונות התובעת וציין שהן "לא בפיזור אנטומי ברור".

9.בעקבות תלונות התובעת עברה התובעת בירור נוירולוגי מקיף שכלל בדיקות C.T. מח, EMG מוח ומיפוי. מתעודה רפואית שניתנה לתובעת ביום 27.6.04 עולה כי כל הבדיקות תקינות ולא נמצא מימצא רדיולוגי המאמת את טענות התובעת.

10.בתאריך 4.12.03 ובעת ביקור אצל רופא משפחה, דר' רותם פלדמן, הביעה התובעת רצונה בטיפול התנהגותי קוגניטיבי אשר יסייע לה להתמודד עם הטראומה שחוותה בתאונה. התובעת הופנתה בעקבות פנייתה זו לטיפול השירות הקהילתי לבריאות הנפש בביה"ח ע"ש פליגלמן. התובעת תיארה בראיון הקבלה שנערך לה ביום 1.1.04 את תלונותיה הנוירולוגית ואשר לא אובחנו בין בבדיקות ההדמיה ובין בבדיקות הקליניות וכן את החרדות שפקדו אותה לטענתה בעקבות תאונת הדרכים החזיתית. בעקבות ראיון הקבלה התקבלה התובעת לטיפול שיחתי מניעתי קצר ועד על מנת להתמודד עם הטראומה שעברה.

11.בתאריך 13.10.04 פנתה התובעת מיוזמתה למרכז יום לטיפול בנפגעי ראש של בית חולים לוינשטיין ברעננה לצרך איבחון נוירו פסיכולוגי. בדו"ח הבדיקה הנוירופסיכולוגי שנערכה לתובעת במהלך חודש מאי צויין בסיכום כדלקמן:

"מימצאי האיבחון מצביעים על האטה כללית בתפקודי החשיבה המתבטאת ביכולת לשלוף מילים, במהירות פסיכומוטורית ומהירות עיבוד אינפורמציה נמוכה בכללותה. תפקודים אלו נמצאו ירודים בהשוואה ליכולות גבוהות אחרות שנצפו באבחון.

בתחום הזיכרון ניצפו קשיים ביכולת הזכירה לאחר השהייה בייחוד של חומר מילולי.