ברנס ואח' נ' משה ואח'

פסק דין

1.בפניי מונחות תביעה ותביעה שכנגד.

2.התובע טוען, כי נערך בינו לבין הנתבע הסכם בע"פ לביצוע עבודות גבס בביתו של הנתבע. לטענתו, סוכם ביניהם, כי עבודות הגבס תבוצענה בקירות ובתקרה של מרפסת ביתו של הנתבע בעלות של 4,000 ₪. עוד נטען, כי התובע קיבל מקדמה בסך של 2,000 ₪ לצורך רכישת חומרים.

3.התובע טוען, כי הגיע לביתו של הנתבע יחד עם פועל נוסף והחל בביצוע עבודות הגבס. בסיום יום העבודה הראשון, לאחר שכבר בוצעו הקונסטרוקציה של התקרה והקירות ומחצית מעבודות הגבס בחדר, ביקש הנתבע מהתובע להפסיק את העבודה בטענה, כי התובע ביצע את העבודה מבלי שהותיר אפשרות להנחת תשתית חשמל במקום. לטענת התובע, הוסכם בין הצדדים שהנתבע בעצמו יכין את תשתית החשמל וזאת בטרם יחל התובע בעבודות הגבס.

4.התובע עותר בתביעתו לחיוב הנתבע בתשלום יתרת התמורה המוסכמת בסך של 2,000 ₪ וכן פיצוי בגין עוגמת נפש בסך של 1,000 ₪, סה"כ 3,500 ₪.

5.הנתבע הגיש כתב הגנה ובו טען, כי דין התביעה כנגדו להידחות. הנתבע אישר, כי נערך הסכם בע"פ בינו לבין התובע לביצוע עבודות גבס ושבגינן שילם לתובע מקדמה בסך 2,000 ₪. הנתבע טוען, כי ביקש מן התובע בטרם החל בביצוע עבודות הגבס, כי יותיר מקום להנחת תשתית החשמל. לטענתו, התובע פעל בניגוד מוחלט לסיכום ביניהם וביצע את עבודות הגבס, בחלקן המרבי, מבלי שהותיר מקום להנחת תשתית החשמל.

6.עוד טוען הנתבע, כי ביקש מהתובע לפרק את העבודה שביצע על מנת להניח את תשתית החשמל ולבצע את ההרכבה מחדש. משסירב התובע לעשות כן, הודיע לו הנתבע על הפסקת העבודה. הנתבע מוסיף וטוען, כי הביא בעל מקצוע אחר אשר נאלץ לפרק את העבודה שביצע התובע לצורך הנחת תשתית החשמל ולהרכיבה מחדש בתמורה לתשלום סך של 4,000 ₪.

7.הנתבע הגיש תביעה שכנגד ובה עתר לחיוב התובע בהחזר התשלום ששולם לו בסך 2,000 ₪ וכן בתשלום העלות ששילם מכיסו לבעל מקצוע אחר לצורך תיקון עבודות הגבס.

8.בדיון שנערך בפניי העידו הצדדים וכל אחד מהם חזר בפניי על גרסתו ודבק בה.

9.לאחר שעיינתי בכתובים ושקלתי את עדויות הצדדים, נחה דעתי כי דין התביעה והתביעה שכנגד, שתיהן כאחת, להידחות, ואנמק:

10.למקרא כתבי הטענות ולמשמע עדויות הצדדים, עולה כי הצדדים חלוקים ביניהם בנושא הנחת תשתית החשמל. מחד גיסא, טוען התובע כי הוסכם בינו לבין הנתבע שעבודות תשתית החשמל יבוצעו ע"י הנתבע בטרם יחל התובע בעבודות הגבס (עמוד 3, שורות 3-4). מאידך גיסא, טוען הנתבע, כי הגיע לכדי הסכמה עם התובע, כי יחל בביצוע עבודות הגבס תוך שהוא מותיר מקום להנחת תשתית החשמל (שם, שורות 25-31).

11.לדידי, מדובר בגרסה מול גרסה, כאשר לא מצאתי טעם להעדיף גרסה אחת על פני השנייה, זאת משלא הביאו בעלי הדין ראיה כלשהי, זולת עדותם.

12.באשר לתביעה שכנגד, טוען התובע שכנגד בעדותו, כי הביא בעל מקצוע שנאלץ לפרק את עבודות הגבס שביצע הנתבע שכנגד וביצע את ההרכבה מחדש. עוד טען התובע שכנגד, כי שילם לבעל מקצוע חילופי סך של 4,000 ₪. טענותיו של התובע שכנגד, בהקשר זה, נותרו טענות בעלמא ללא שהניח תשתית ראייתית להוכחתן. התובע שכנגד לא הציג אסמכתא בגין התשלום הנ"ל ואף לא הזמין לעדות בביהמ"ש את בעל המקצוע החילופי שביצע, לטענתו, את הפירוק וההרכבה מחדש. בנסיבות אלו, תחול ההלכה הפסוקה בנושא זה, ולפיה הימנעות בעל דין מהבאת ראיות היכולות לסייע בהוכחת תביעתו, ראוי שתיזקף לחובתו.

13.לא ראיתי לנכון להורות על השבת המקדמה ששולמה לנתבע שכנגד בסך 2,000 ₪, מששוכנעתי כי יש בסכום האמור כדי להוות תמורה סבירה בגין עבודות הגבס שביצע הנתבע שכנגד בפועל עבור התובע שכנגד (לא הייתה מחלוקת בין הצדדים באשר להיקף העבודה שבוצעה ע"י הנתבע שכנגד).

14.בנסיבות העניין, לאור התוצאה אליה הגעתי, אינני עושה צו להוצאות.

15.המזכירות תמציא העתק פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ג' אדר א תשע"א, 07 פברואר 2011, בהעדר הצדדים.