ברכאת נ' מועדי ואח'

פסק - דין

בפניי תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף אשר נגרמו לתובע, לטענתו, עקב תאונת דרכים מיום 15.11.09.

לטענת התובע הוא נפגע במהלך עבודתו עת ניסה לסגור דלת תא המטען האחורי של רכב (מסוג טנדר) שנתקעה, וזאת טרם החל בנסיעה. הדלת השתחררה ונטרקה בעוצמה על קצה אצבעו השנייה ונלכדה בין המשקוף לבין הדלת ונקטעה (להלן: "התאונה")".

עפ"י הנטען התאונה מהווה "תאונת דרכים" כמשמעותה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה- 1975 (להלן: "חוק הפלת"ד").

עוד נטען כי בעקבות התאונה סבל התובע מקטיעה לא שלמה של אצבע מס' 2 בידו הימנית. אושפז פעמים בבית החולים גליל מערבי בנהרייה ופעם נוספת באשפוז יום בבית חולים רמב"ם בחיפה ונזקק לשלושה ניתוחים שונים. לאחר מכן המשיך להיות במעקב רפואי הן במסגרת מרפאות החוץ בביה"ח והן במסגרת קופת החולים.

ועדה רפואית שליד המוסד לביטוח לאומי הכירה בתאונה כתאונת עבודה וקבעה לתובע נכות רפואית צמיתה בשיעור 7%. נכות זו מחייבת בהתאם לסעיף 6 ב' לחוק הפלת"ד. הצדדים חלוקים הן בשאלת נסיבות אירוע התאונה הנטענת, האחריות המשפטית והן בכימות הנזק והערכת הפיצויים.

בתיק נשמעו ראיות הצדדים. מטעם התביעה העידו שני עדים: הוא עצמו, וואיל מועדי, חברו לעבודה של התובע ובנו של מעסיקו (להלן: "ואיל"). מטעם חברת הביטוח כלל העיד עד יחיד ד"ר מולא סאלח (רופא בקופת החולים בכפר ירכא). הוגשו סיכומים בכתב, והתיק הובא בפני לצורך הכרעה.

שלוש הן השאלות העומדות להכרעה:

באילו נסיבות נפגע התובע בתאונה? שאלה זו הינה שאלה שבעובדה אשר תוכרע על סמך הראיות שהובאו בפני ביהמ"ש.

האם נסיבות התאונה, היה ותוכחנה ע"י התובע, עונות על הגדרת "תאונת דרכים", לפי חוק הפלת"ד? שאלה זו הינה שאלה שבחוק.

אם התשובה לשאלה ב' לעיל חיובית - מה גובה הפיצויים להם זכאי התובע עקב התאונה.

אדון בשאלות אלה כסדרן.

גרסת התובע לגבי נסיבות קרות התאונה מפורטת בסעיף 3 לכתב התביעה. גרסה זו פורטה בהרחבה בתצהיר עדותו הראשית (סעיפים 2-6) כמפורט להלן:

"2. ביום 15/11/09, שעה 12:00 בצהריים או בסמוך לכך, במהלך עבודתי אצל קבלן לעבודות בנייה מירכא, מר מועדי חסין, נפגעתי בתאונת דרכים.

3. במועד זה עבדנו אני וואאל באתר הבניה של "בית הקרמיקה-עארף מועדי" בירכא בפירוק לוחות העץ מהבניין. אני רציתי לנסוע ברכב העבודה מסוג טנדר מיצובישי פתוח מ"ר 4792802, על מנת לקנות אוכל לי ולואאל, שהינו בנו של הקבלן.

4. דלת תא המטען של הטנדר הייתה פתוחה ולכן הייתי צריך לסגור אותה לפני הנסיעה.

5. כאשר באתי לסגור את הדלת היא נתקעה. הרגשתי שהיא נתקעת יותר בצד ימין. לכן אחזתי ביד ימין בדלת בצד ימין, וביד שמאל בחלק העליון של הדלת והנעתי אותה קדימה ואחורה תוך הפעלת כוח על מנת לסגור אותה בטריקה ולצאת לנסיעה. יש לומר כי הייתי ממש רעב ונחפזתי.

6. תוך כדי כך הדלת השתחררה ובחוסר תשומת לב מצידי נלכד קצה האצבע השנייה ביד ימין בין המשקוף לבין הדלת ונמעך/נקטע (להלן-התאונה)".

בחקירתו הנגדית של התובע בביהמ"ש העיד התובע לגבי נסיבות פציעתו בתאונה (פרוטוקול עמוד 7 שורות 4 עד 20 ועמוד 8 שורות 1-4, כך (נוכח חשיבות העניין אביא את הקטע הרלוונטי במלואו):

"ש. מה בדיוק עשית שם?