בריק ואח' נ' גדבאן

פסק דין

תובענה כספית ע"ס 14,600 ₪, שהתובע מס' 1 הגיש נגד הנתבע.

נטען בכתב התביעה כי התובע חתם על הסכם, שהוכן על ידי הנתבע, לפיו הנתבע מכר לתובע אופנוע תמורת סך של 16,000 ₪ וכן העברת קטנוע מהתובע אל הנתבע.

התובע מסר כי בעת חתימה על ההסכם לא מלאו לו 18 שנה, כי אם היו חסרים לו כ- 10 ימים וכן טען כי הנתבע הונה אותו בכך שמכר לו אופנוע לא תקין, מס' הרישוי שלו לא נכון וכן כהנה וכהנה.

התובע הוסיף וטען כי שילם לתובע סך של 10,000 ₪, כמתחייב מההסכם וכן העביר לו את הקטנוע, הכול במעמד חתימת ההסכם.

התובע מסר גם כי כלל לא קיבל את האופנוע הנמכר, לפי כך עתר לחייב את הנתבע להחזיר לו את הסך של 10,000 ₪ + 4,000 ₪ עבור הקטנוע, בצירוף ריבית והפרשי הצמדה.

הנתבע מצידו מסר תחת אזהרה כי את האופנוע הוא כן מסר לתובע, אישר כי קיבל ממנו סך של 10,000 ₪ וכן גם קטנוע וכי רק כחלוף יומיים התובע מצא לנכון להחזיר לו את האופנוע, לאחר שעשה בו תאונה והוא היה במצב לא תקין.

נראית לי גירסתו של התובע עדיפה על גירסתו של הנתבע.

מכל מקום, מדובר בתובע שהיה קטין בעת ביצוע העיסקה, לפיכך זכותו לבטל אותה עיסקה, זאת אף אם הנתבע עצמו לא ידע את גילו האמיתי של התובע בעת כריתת ההסכם.

אוסיף כי האופנוע עצמו הוחזר לידי הנתבע, גם אליבא גירסתו של הנתבע, כחלוף יומיים.

לפיכך, ולאור הנ"ל, הינני קובע כי ההסכם בין הצדדים הינו בטל ומבוטל וכי יש להשיב את המצב בין הצדדים לקדמותו, כפי שהיה עובר לחתימת ההסכם.

כן בנסיבות העניין נראה לי שיש לנכות סך של 1,000 ₪, מסכום ההחזר, זאת בגין הוצאות שהיו לנתבע בעקבות ההתקשרות הנ"ל.

לפיכך הסכום שעל הנתבע להחזיר לתובע הוא סך של 10,000 ₪ ששולמו + 4,000 ₪ עבור הקטנוע, בניכוי סך של 1,000 ₪ כנ"ל.

לפיכך ולאור הנ"ל, אני מקבל את התובענה ומחייב את הנתבע לשלם לתובע את הסך של 13,000 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה, החל מיום 1/11/09.

כן הנתבע ישלם לתובע כנ"ל הוצאות משפט בסך של 500 ₪, נכון להיום.

ניתנה והודעה היום ט"ו אדר תש"ע, 01/03/2010 במעמד הנוכחים.

זיאד סלאח, שופט

הוקלד על ידי: ליזה אהרוני