ברינט(פורמלי) ואח' נ' לוגסי ואח'

פסק דין

בקשת רשות ערעור על החלטת רשמת ההוצאה לפועל, גב' תמי לוי-איטח, מיום 23.10.2011, לפיה לא אושר מכר דירת מגורים נשוא תיק המימוש.

החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור ע"פ הרשות שנתנה.

א. מבוא וטענות הצדדים:

1.תיק ההוצאה לפועל נפתח ביום 6.12.04 למימוש דירה בטבריה.

2.זכויות המשיבים 1 ו – 2 (להלן: "החייבים") בדירה, כמו גם זכות הבעלים בדירות נוספות באותו בניין, רשומות עדיין על פי הערת אזהרה בלבד, מאחר שטרם בוצעה פרצלציה והבית טרם נרשם כבית משותף.

3.הבעלים הרשום של הנכס הם המשיבות 6 ו-7, להלן, בהתאמה, "שולדר" ו - "שפע".

4.החברה הקבלנית שבנתה את הבניין שבו נמצאת הדירה הינה המשיבה 5 (להלן: "עמר נקה"), כאשר הוברר כי מדובר בחברה בשליטת אביה של החייבת.

5.החוב בתיק ההוצאה לפועל עומד על סכום של כ - 905,000 ₪.

6.הנכס הוערך על ידי שמאי מטעם הבנק בסכום של 550,000 ₪, ולמימוש מהיר - 440,000 ₪.

7.במשא ומתן בין הבנק לבין המשיב מס' 3 (להלן: "הקונה"), הסכים הבנק למכר תמורת סכום של 530,000 ₪.

8.נשלחה לחייבים הצעה לפדיון הנכס. החייבים ביקשו לשלם סכום גבוה יותר משווי הנכס, אך ביקשו כי בסכום זה תסולק ההלוואה במלואה (בבקשת רשות ערעור נכתב כי החייבים הציעו לשלם 580,000 ₪, ואילו מתגובת החייבים עולה כי בהמשך העלו הצעתם ל - 620,000 ₪).

9.המבקש (כונס הנכסים) המליץ לבנק שלא לקבל את הצעת החייבים (נוכח סכום החוב המלא), והבנק קיבל המלצה זו.

10.מאחר והצעת הקונה הייתה קרובה לשווי השוק של הנכס, וגבוהה משוויו למימוש מהיר, החתים הכונס את הקונה על טיוטת הסכם מכר, ופנה לראש ההוצל"פ לאישור המכר.

11.בהחלטת ראש ההוצל"פ מיום 23.10.2011 נדרש הכונס לבצע את הדברים הבאים:

א. להמציא אישור מסירה על משלוח מכתבים לחברת שפע בצירוף תצהיר מוסר.

ב. להבהיר כיצד יועברו הזכויות משם החייבים לרוכשים במידה ויאושר המכר, זאת מאחר ולא הובהר האם יש בידי הכונס אישורי מיסים (רכישה ושבח), ייפוי כוח בלתי חוזר, שטרי מכר, אישור זכויות מחברת נקה.

ג. לקבל את עמדת עמר נקה.

ד. לקבל את עמדת המפרק ו/או הכונס הרשמי בנוגע לחברת שולדר משהוברר כי זו בפירוק.

ה. להציג אישורי מיסים בגין העסקה הראשונה שבין הבעלים לבין חברת עמר נקה.