ברין רפאל נ' בטוח לאומי-סניף באר שבע

פסק דין

.1. מדובר בתביעה להכיר בעבודת התובע כבעל מוסך ומכונאי רכב כ"תאונת עבודה" בגין מיקרו-טראומה.

2. התובע טוען כי נפגע בצווארו ובכתפיו ובעקבות כך נאלץ להפסיק עבודתו.

3. לטענת התובע מחצית מיום העבודה עובד עם ידיים מורמות (עבודה עם ליפט). כאשר נאלץ להרים משאות כבדים (מנוע, גיר וכיוצ"ב).

4. הנתבע טוען כי יש לדחות את התביעה שכן לא הוכח בסיס עובדתי לטענת המיקרו-טראומה והתובע לא הוכיח כי במהלך עבודתו נגרמו לו סדרת פגיעות חוזרות ונשנות אשר ניתן לייחס להן את הנזק הנטען בצוואר ובכתפיים.

5. לאחר ששמענו עדויות וטענות הצדדים אנו בדעה כי התובע לא הוכיח בסיס עובדתי לטענת המיקרו-טראומה מהסיבות שיפורטו להלן.

6. התובע פירט בתצהירו כי עבד במוסך לבדו ללא עוזרים ועסק במגוון של פעילויות כגון תיקון מנועים, תקרים, טיפול שוטף וכדו'.

7. לטענתו רוב העבודה נעשית כאשר הידיים מורמות לגובה הכתפיים או מעל הראש תוך כדי אחיזה והרמה של חלקים כבדים ושל סוגים שונים של כלי עבודה.

8. התנועות החוזרות והנשנות נעשות על ידי הידיים (פתיחה, סגירה של ברגים, אומים, קלמרות וכו') תוך כדי שהידיים מורמות לגובה הכתפיים או מעל הראש ומתאמצות יותר (סעיף 10 לתצהיר).

9. בעדותו בפנינו, העיד התובע כי עבד עם סוגי רכב שונים, ביצע מגוון של פעולות, כי עסק בתיקון כל סוגי התקלות ברכב לרבות טיפולים שוטפים. חלק מהטיפולים ביצע על השולחן, רוקן שמן מהמנוע, עסק בהחלפת רכיבים מהרכב וכן ביצע עבודות כאשר הרכב היה מורם על הליפט. כן הוסיף כי יש פעולות שנעשו מעל הרכב ויש כאלה שהם בגובה החזה (טיפול שוטף וטיפול בבלמים) (עמוד 4 לפרוטוקול).

10. לפיכך טוען התובע בסיכומיו כי מדובר בכאבים בכתפיים ונזק בעקבות פעולת הרמה חוזרת ונשנית של חלקים של הרכב או כלי עבודה שמשקלם גבוה, והן במאמץ פיזי קבוע של החזקת אותם חלקים או כלי עבודה עם הידיים בגובה הכתפיים או בגובה הראש.

11. בא כוח הנתבע טוענת כי מדובר במקרה קלאסי של עבודה במוסך אשר על פי ההלכות על רקע עובדתי זהה למקרה שלפנינו מדובר בביצוע מגוון של פעולות ואין לכך בסיס לטענת המיקרו-טראומה.

12. בפסיקת ביה"ד הארצי (עבל709/08 יהודה מודחי - המוסד לביטוח לאומי, פסק דין מיום 17.11.2009) נדונה תביעה של מכונאי במוסך רכב שניהל ועבד במוסך שבבעלותו שנים רבות כאחד המכונאים במוסך, ביצע עבודות פיזיות קשות וטען כי נפגע בכתפיים, בגב תחתון ובאגודלים כתוצאה מפגיעות חוזרות ונשנות במהלך עבודתו.

13. מעיון ברקע העובדתי של פסק הדין הנ"ל עולה כי מודחי והתובע שבפנינו ביצעו מגוון פעולות במהלך יום העבודה אם כי מודחי ערך פעולות נוספות בתנוחות של שכיבה, כריעה, כיפוף או עמידה והתובע שבפנינו לא טען לפעולות שכאלה.

גם במקרה של מודחי נטען כי מדובר בטיפול מנוע על השולחן או הרמתו, החלפת גלגלים וטיפולים שוטפים.

14. ככל שהוכח בפנינו עבודת התובע הייתה מגוונות וכללה תנועות שונות, בתנוחות ובמצבים שונים. כך עולה מהאמור בתצהירו של התובע ובחקירתו בפנינו כפי שפורטה לעיל.

15. התובע טוען כי מבצע במהלך עבודתו פעולות חוזרות ונשנות של הידיים הגורמות לנזק מצטבר בכתפיים, אולם העובדה כי ביצע פעולות שונות תוך כדי הרמת ידיים בשל העובדה כי מדובר בטיפולים של רכב המורם על הליפט, אין בה די כדי לקבוע כי מדובר בפעולות חוזרות ונשות על פי תורת המיקרו-טראומה.

הרמת הידיים אינה בבחינת מיקרו-טראומה והפעולות שעשה התובע כאשר ידיו מורמות הנן מגוון של פעולות.

16. אין חולק כי מאמץ פיזי בעבודה כשלעצמו אינו בבחינת בסיס עובדתי לטענת המיקרו-טראומה.

17. לסיכום, ניתן לומר כי התובע, עובד יחיד במוסך, ביצע את כל מגוון העבודות הקשורות לטיפול או לתיקון רכבים. יש פעולות שביצע אותן כאשר ידיו מורמות ויש פעולות שביצע על השולחן ופעולות שצריך לבצע בגובה החזה. כל פעולה כזו מכילה בתוכה מספר פעולות שונות ולא רצף של פעולות חוזרות ונשנות על עצמן.