ברידקי נ' מדינת ישראל

פסק דין

בית משפט לתעבורה הרשיע את המערער וגזר את דינו בהיעדרו בתיק שנולד כברירת משפט בעבירה של כניסה לצומת לא-פנויה.

המערער טוען, וכך טען בבקשה בפני ביהמ"ש קמא שאינה מונחת בפניי, שלא הוזמן. עניין זה לא הוברר די הצורך, אבל עיקר הערעור עתה בפניי הוא לעניין העונש ולכן חשיבות לשאלה זו מתגמדת. בית משפט קמא גזר את דינו על אותה עבירה של ברירת משפט לעונשים של 2,000 ₪ קנס, שלושה חודשי פסילה בפועל ושישה חודשים פסילה מותנית למשך שלוש שנים.

בחלק המילולי של גזר הדין, אמר בית משפט קמא את המילים הבאות:

"עבר מדהים בחומרתו. דווקא בהיותו נהג מונית עליו לנהוג בזהירות יתר".

כל הדברים שכתב בית משפט קמא ברישא לגזר הדין, הינם נכונים, אלא שהם חסרים פרט שיש לו חשיבות במידה מסוימת והוא סוג העבירה, טיבה ונסיבותיה.

כאשר בית משפט גוזר דינו של אדם, הוא רשאי לשקול לחובתו את העובדה שהוא נהג של רכב ציבורי, הוא רשאי לזקוף לחובתו, וצריך את עברו התעבורתי, אפילו עברו הפלילי, אך אין אדם נענש רק על עברו. אדם נענש על מעשיו ובית משפט קמא, בענייננו, גזר את דינו רק בשל חומרת עברו, כאילו הוא יושב על תקן של פקיד משרד הרישוי, אשר מטיל ענישה מנהלית על נהג אשר צובר לחובתו עבר מכביד, וזאת רשאי לעשות.

גזר הדין הוא לא מידתי, ומשהוא לא מידתי הוא מוטעה, ומשהוא מוטעה יש לתקנו, ולפיכך, תוך שהנני משאיר את הקנס על כנו, הנני מבטל את הפסילה בפועל ומקצר את הפסילה המותנית לשלושה חודשים למשך שלוש שנים.

הקנס ישולם עד יום 15.06.11.

ניתנה והודעה היום א' אייר תשע"א, 05/05/2011 במעמד הנוכחים.

רענן בן-יוסף, שופט

הוקלד על ידי: נופר דוידי