ברזאני נ' בר

החלטה

בפני בקשה למתן צו למניעת הטרדה מאיימת.

המבקשת ובעלה שוכרים דירה מאת המשיב ורעייתו וגרים בצמוד אליהם. על פי הבקשה מגיע המשיב לדירה כשבעלה של המבקשת נמצא בעבודה, דופק, מקלל ומאיים. מאחר והמבקשת נמצאת בהריון בסיכון, התנהלותו של המשיב, כך על פי הבקשה, גורמת ללחץ נפשי אצל המבקשת שעשוי להביא חלילה ללידה מוקדמת.

בדיון העידו המבקשת ובעלה וכן המשיב ורעייתו. עולה מהדיון כי בין הצדדים מחלוקת ככל הנראה על רקע אי תשלומים עבור שכר דירה וחשבונות שוטפים על ידי המבקשת ובעלה, כך לטענת המשיב ואשתו. לפני כחודש, כך על פי העדויות, בעקבות ניתוק זרם החשמל זומנה המשטרה לנכס ולטענת המשיב ורעייתו התחייבו המבקשת ובעלה לפנות את הנכס עד ליום 5.6.13. המבקשת ובעלה מכחישים הסכמה זו. עם זאת, לעדותם מאחר והם מצאו דירה אחרת להתגורר בה ככל הנראה יעזבו את הנכס ביום 1.7.13.

מעדותה של המבקשת עולה כי למעשה אף לגרסתה מדובר באירוע בודד של דפיקות בדלת ולא כפי שעשוי להשתמע מהבקשה. אמנם המבקשת העידה כי שמעה שיחת טלפון בין המשיב לצד ג' ככל הנוגע לאי פינוי הדירה, ואולם אף היא אינה טוענת כי המשיב היה מודע לכך שהיא מאזינה לשיחה. מכל מקום המשיב מכחיש כי היה נוכח בנכס במועד בו לגרסת המבקשת נשמעו הדפיקות. לעדותו היה אותה עת במבשרת על מנת להביא את ילדיו. בגרסתו תמכה אשת המשיב. עדויותיהם היו מהימנות עלי. יתכן והמבקשת שגתה בזהותו של הדופק בדלת. יצוין בהקשר זה כי לעדות אשת המשיב, לבעלה של המבקשת נושים אחרים ויתכן כי מכאן מקור הדפיקות.

במכלול לא שוכנעתי כי יש הצדקה בנסיבות העניין להוצאת צו למניעת הטרדה מאיימת. עם זאת יש לקוות כי הצדדים ינהגו באיפוק עד למועד פינוי הדירה על ידי המבקשים.

הבקשה נדחית.

מחמת הספק שמא שגתה המבקשת בזהות הדופק בדלת, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ז סיון תשע"ג, 05 יוני 2013, בהעדר הצדדים.