פסק דין
שתי תביעות הוגשו בגין אותה תאונה, והדיון בהן אוחד:
ת"ק 2257/08, תביעה שהגיש התובע (להלן: "ברוידה"), בקשר לנזקים בסך 6,217 ₪ שנגרמו לו בתאונת דרכים ביום 27.5.08, בצומת הרחובות הסתדרות/רמב"ם בבאר-שבע.
ת"ק 646/09, תביעה שהגישו התובעים (התובע 2 להלן: "אלעמור") , בקשר לנזקים בסך 7,991 ₪ שנגרמו באותה תאונה.
ברוידה טוען כי הגיע עם רכבו מרח' ההסתדרות, עצר באור אדום ברמזור, וכאשר התחלף האור ברמזור לירוק, נכנס לצומת, ופגע בחזית רכבו בדופן ימין של רכבו של אלעמור.
אלעמור טוען הגיע ברכבו לעיר העתיקה מצפון, פנה שמאלה מרח' הרצל לרח' רמב"ם, כאשר נהג ברכב שלישי בשיירה, ונכנס לצומת כאשר הרמזור היה ירוק, ואז התנגש בו ברוידה.
מדובר איפוא, בגרסה כנגד גרסה. מי שנכנס לצומת כאשר האור ברמזור בכיוונו היה ירוק, זכאי לפיצוי מהנהג השני, שמן הסתם נכנס לצומת באור אדום, והוא האחראי לתאונה.
הדיון החל בפני כב' השופט בן-דור, והמשיך בהסכמת הצדדים בפני. הצדדים חזרו על גרסאותיהם הן בפני קודמי והן בפני, כל אחד על פי גרסתו האמורה.
אלעמור העיד, כאמור לעיל, כי נסע בעקבות שיירה של כלי רכב. הוא לא זכר אם היה הבהוב של האור הירוק, אך הוסיף וטען שהוא נכנס לצומת באור ירוק מלא. ברוידה העיד כי כשהגיע לצומת היה האור אדום. רכבו עמד בעצירה מלאה, וכאשר האור התחלף לירוק, הוא החל בנסיעה, ורק אז התפרץ אלעמור לצומת.
ברוידה העיד, כי מייד לאחר התאונה, פנה אל נהג מונית שעמד מאחוריו וביקש ממנו כרטיס ביקור. ואכן, לדיון ביום 17.5.10 הוזמן נהג המונית שהיה עד לתאונה, מר משה גרינברג. מדובר בעד אובייקטיבי, שאין לו כל אינטרס, ולכן יש לייחס משקל ניכר לעדותו.
העד גרינברג העיד כי נסע ברח' ההסתדרות בכיוון נסיעתו של ברוידה. לדבריו, רכבו של ברוידה נכנס לצומת כאשר האור ברמזור היה ירוק, ואז ראה את רכבו של אלעמור, כאשר הוא "מזגזג" כנראה כדי למנוע את התאונה. העד גרינברג הדגים יפה באמצעות מכוניות את קרות התאונה מזווית מבטו. גרינברג הגיע לצומת מעט אחרי ברוידה, ולכן לא תאר את העמידה באור האדום, אולם היה נחרץ באשר לכניסה לצומת באור ירוק ברמזור. הוא אישר שאמר במקום לברוידה, כי ראה שנכנס לצומת באור ירוק מלא ונתן בידו כרטיס ביקור.
אלעמור ונציג חברת הראל ניסו לערער את אמינותו של העד גרינברג, בכך שלא זכר חלק מהפרטים הנוגעים לתאונה. שמעתי את עדותו והתרשמתי ממנה, וניכר היה שהעד מנסה לדייק, העד לא העיד על דברים שלא זכר, אולם אין בכך כדי להמעיט ממהימנותו בקשר לסוגיה המרכזית – כי ברוידה נכנס לצומת כאשר הרמזור בכיוונו דלק באור ירוק.
כזכור, אלעמור עצמו אישר, כי הוא היה שלישי בשיירה, כאשר האור הירוק בכיוונו הוא קצר, ואיננו זוכר אם הוא מהבהב לפני סיום. עדות זו מחזקת את מסקנתי כי אלעמור המשיך בעקבות השיירה, אף שהרמזור כבר התחלף לאור אדום בכיוונו.
עוד טען אלעמור במהלך הסיכומים, כי ברוידה השתמש בביטוי לפיו "כנראה" שאלעמור נכנס באור אדום. נראה לי כי ביטוי זהיר זה מצידו של ברוידה, המסיק את הדבר מכך שהוא עצמו נכנס לצומת באור ירוק, איננו מערער את אמינותו של ברוידה.
סיכומו של דבר, אני קובע כי ברוידה נכנס לצומת כשהאור ברמזור בכיוונו היה ירוק, כפי שהעיד גרינברג.
ברוידה תבע בגין הרכיבים הבאים: הנחת העדר תביעות בסך 3,500 ₪, השתתפות עצמית בסך 1,085 ₪, ירידת ערך שלא שולמה בסך 982 ₪ והוצאות אחרות בסך 650 ₪. ברוידה צירף לתביעה אישור להשתתפות העצמית האמורה, ולהנחת העדר תביעות לשנה אחת בסך 1,132 ₪. כיוון שחלפו כבר שנתיים מאז התאונה, אני מוצא לנכון לאשר הפסד הנחת העדר תביעות לשלוש שנים, באשר אין מדובר בנזק עתידי והיפותטי. לא מצאתי אישור במסמכים להפחתה בפיצוי בגין ירידת ערך. בגין הוצאות אחרות, מצאתי לפסוק סכום גלובאלי של 450 ₪ בלבד.
אשר על כן, אני מקבל את התביעה בת"ק 2257/08 וקובע כי הנתבעים (אלעמור והראל) ישלמו לתובע ברוידה, ביחד ולחוד, סך של 4,931 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה 31.7.08 ועד למועד התשלום המלא בפועל.
בהתחשב בכמות הישיבות ובעובדה שברוידה זימן עד מטעמו, יתווסף לסכום הנ"ל סכום כולל בגין הוצאות משפט בסך 750 ₪.
התביעה בת"ק 646/09 נדחית. התובעים אלעמור ישלמו ביחד ולחוד הוצאות משפט בסך של 200 ₪ לכל אחד מהנתבעים בתיק זה (ברוידה וביטוח חקלאי).
למעלה מן הצורך יצויין כי פסק דין זה מסיים את ההליכים בשתי התובענות שבכותרת, והדיון הקבוע ליום 14.6.10 בטל.