בראנץ נ' מדינת ישראל

החלטה

1.זוהי בקשת המבקש להורות על ביטול הצו בדבר פסילתו המנהלית שניתנה בידי קצין משטרה מטעם המשיבה, הפוסל אותו מלהחזיק ברשיון נהיגה למשך 30 יום מיום 21.5.10 בחשד לביצוע עבירה של נהיגה בשכרות.

2.המבקש כופר בביצוע העבירה המיוחסת לו באישום; עוד טוען המבקש כי עברו אינו מכביד במיוחד, וכי הוא זקוק לרשיון נהיגתו לצורך עבודתו ולהסיע את אמו החולה לבדיקות הרפואיות.

3.בפני טענו בא כוח המבקש כי בהתאם לפסק הדין של ביהמ"ש לתעבורה בירושלים בהרכב תלתא ניתנה הנחיה לגורמי האכיפה שלא להגיש אישומים כנגד מי שנמצא בריאותיהם אלכוהול עד ל- 400 מ"ג בליטר אור;

ההחלטה ניתנה לאחר שנה וחצי של דיונים, חקירות ובדיקות המבוססות על עדויותיהם של מומחים מן הארץ ומן העולים, ועל כן אין זה ראוי שהמשיבה הגישה כתב אישום וקצין מטעמה פסל המבקש מלהחזיק ברשיון הנהיגה למשך 30 יום.

ב"כ המבקש הציג מספר פסקי דין לפיהם בתי המשפט נעתרו לבקשות מבקשים וביטלו פסילתם המנהלית, עת נמצאה כמות האלכוהול בריאותיהם פחות מ- 400 מ"ג בליטר אוויר נשוף.

על כן מבקש המבקש, באמצעות באי כוחו להעתר לבקשה ובמיוחד לנוכח קיומה של עילה הומניטרית, היות המבקש סועד את אמו, חולת הסרטן, והוא הוא היחיד המתגורר לידה ומסוגל להביא אותה לבדיקות הרפואיות.

4.מנגד, מתנגד ב"כ המשיבה לבקשה. המבקש הכשיל בדיקת הנשיפון הראשונה ולכן היה צורך בבדיקת נשיפה, על כך נרשם מזכר השוטר יהודה – ממ/1, הבדיקות שנערכו למבקש הוגשו וסומנו ממ/2, בדיקת הכיול היתה תקינה. המבקש עפ"י אמרתו – ממ/4, הוא מודה כי הוא שתה כוס אחת וזהו. מדו"ח הפעולה ממ/5 נמצאנו למדים כי המבקש נדף ריח חזק של אלכוהול וכן הוגשו הרשעותיו הקודמות של המבקש – ממ/8 ועל כן מבקש הוא לדחות הבקשה.

5.בבוא ביהמ"ש להכריע בבקשה לביטול פסילה מינהלית, יבדוק ביהמ"ש את הבקשה בשני מבחנים, האחד קיומן של ראיות לכאורה להוכחת המיוחס לו, למבקש בכתב האישום; ואילו המבחן השני מידת מסוכנותו, חומרת העבירה הנוכחית המיוחסת לו, ובחינת עברו והרשעותיו הקודמות ועד כמה יש בהן כדי להצביע על מסוכנותו להמשיך ולהשתמש בדרך.

6.בבדיקת קיומן של ראיות לכאורה, ניתן לקבוע כי המבקש הודה ששתה כוס אלכוהול אחת וכי בדיקת נשיפה שנערכה לו נמצא 395 מ"ג אלכוהול בליטר אוויר נשוף, ועל כן אין מחלוקת באשר למסוכנותו של המבקש נמצא כי המבקש באשר נוהג משנת 2000 ולחובתו 4 הרשעות קודמות ששלושה מתוכן הן עבירות ברירת קנס, ואילו הרשעתו הנוספת היא משנת 2007 בעבירות של נהיגה בקלות ראש, אי עצירת רכב במקום תאונה ועבירה של אי הגשת עזרה לנפגע בתאונה; ביהמ"ש אשר הרשיע את המבקש בעבירות הטיל עליו קנס של 2,000 ₪, פסילה בפועל של 3 חודשים ופסילה על תנאי של 6 חודשים למשך 3 שנים; גזר הדין ניתן ביום 21.2.07 וביום 20.3.07 הפקיד המבקש את רשיון נהיגתו.

7.בנסיבות המקרה ובהתחשב בהלכה שנפסקה ע"י בימ"ש לתעבורה בירושלים ובהרשעותיו הקודמות, ובעובדה שהמבקש הוא המלווה את אמו לבדיקות ולטיפולים כימותרפיים, אני מחליט לקבל הבקשה חלקית ומעמיד תקופת הפסילה על 15 יום מיום 21.5.10, כך שרשיון הנהיגה יוחזר למבקש עד ליום 4.6.10 עד השעה 12:00.

8.המזכירות תמציא לבאי כוח הצדדים העתקים מהחלטה זו, ולב"כ המשיבה את תיק החקירה.

ניתנה היום, כ"א סיון תש"ע, 03 יוני 2010, בהעדר הצדדים.