בר"ע על דחיית בקשה למחיקת תביעה בשל ביטול צו הירושה

1. בקשת רשות ערעור על החלטות בית משפט לענייני משפחה בחדרה (כב' השופט ט. פפרני) מיום 16.11.15 בתמ"ש 48155-05-13. במסגרת הודעות מאוחרות שהגישו המבקשים הם הודיעו כי הם מצמצמים את בקשתם לכדי אותן השגות וטענות שהעלו במסגרת בקשתם המקורית ואשר פורטו שם בסעיפים א ו-ג'.

            לאחר שעיינתי בבקשה, באתי לידי מסקנה כי זו אינה מגלה עילה למתן רשות ערעור ואני מחליט לדחותה מבלי לבקש את תשובת המשיבים ובהתאם לסמכותי על פי תקנה 406(א) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד – 1984.

2. באשר להשגה א' – זו מופנית כלפי החלטת בית משפט קמא אשר דחה את בקשת המבקשים להורות על מחיקת התביעה על הסף, ולאחר שטענו כי עילת התביעה בוטלה בעקבות ביטול צו הירושה. בקשת המבקשים בפני בית משפט קמא הועלתה בישיבת ההוכחות שהיתה קבועה ליום 16.11.15. כאשר לישיבה זו התייצבו מספר עדים. בית משפט קמא דחה את הבקשה לאחר שנימק זאת בכך שגם אם בוטל צו הירושה, הרי שאין מחלוקת כי המשיב הינו אחד מיורשי המנוח, זה שניתן אחר עזבונו צו הירושה בו עסקינן. בית משפט קמא ציין בהחלטתו כי בעקבות ביטול צו הירושה הרי ש"לכל היותר יחול שינוי בחלקו של התובע (המשיב – ס.ג') בעזבון המנוח בהתאם לצו הירושה אשר יינתן בעתיד, אם יינתן".

בהמשך, הוסיף בית משפט קמא דברים אלה:

"מעבר לדרוש, יצויין כי עניין זה נלקח בחשבון אף על ידי בית המשפט המחוזי אשר הורה בהחלטתו כי הרישום ייעשה על פי צו הירושה שיהיה בתוקף".

טעמיו אלה של בית משפט קמא מקובלים עליי, ואכן מכוחם היה מקום לדחות את בקשת המבקשים למחיקת התביעה בשל ביטול צו הירושה.

וביתר פירוט. המשיב והמבקשים 1-3 אחים. המבקשת מספר 4 (המנוחה) הינה אימם.  המשיב הגיש כנגד המבקשים 1-3 תביעה בבית משפט קמא  לפיה זכויות במקרקעין על שטח של כ- 2,500 מ"ר בכפר א.ג. היו בבעלות אביו המנוח וכי עם פטירתו של זה, הם עברו בירושה לארבעת יורשיו , המבקשים 1-3 והמשיב בהתאם לצו ירושה שניתן מלפני בית הדין השרעי. בהתאם לאותו צו ירושה אימם של הצדדים שביני וביני הלכה לעולמה אינה יורשת את בעלה המנוח.  המשיב טען בתביעתו כי המבקשים פעלו ללא ידיעתו להעברת המקרקעין תחילה על שם אימם (המבקשת 4) במקום על שם האב המנוח, ובהמשך ממנה במכר ללא תמורה על שמם של המבקשים 1-3. המשיב עתר במסגרת תביעתו גם להורות על ביטול רישום הזכויות במקרקעין על שם המבקשים 1-3, וכן לתקן את הרישום כך שיורשיו של האב המנוח, ארבעת האחים יירשמו כבעלים משותפים של המקרקעין.

עניינם של הצדדים אף נדון בפני בית משפט זה במסגרת ערעור שהוגש על פסק דינו של בית משפט קמא מיום 9.6.14 וזאת בגדרי עמ"ש 7046-07-14. במסגרת פסק דין בערעור מיום 25.12.14 , הורה בית משפט זה על ביטול פסק דינו של בית משפט קמא על מנת לצרף את האם – המבקשת מספר 4 כנתבעת בתיק וזאת לאחר שלא היתה צד להתדיינות. נקבע גם כי המקרקעין נרשמו על שמה של זו והיא העבירה אותם לבניה ועל כן היה הכרח שהיא תהיה צד כנתבעת בתיק, שכן ביטול הרישום על שמה , הוא לכאורה, פוגע בזכויותיה.