בר"ע 64731-05-16

השופט רועי פוליאק

1. בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב-יפו (השופטת אסנת רובוביץ-ברכש; סע"ש 49478-01-16), לפיה נדחתה בקשת המבקשת לסלק על הסף את תביעת המשיב כנגד המבקשת.

    

   ההליך והבקשה

2. בכתב התביעה נטען, כי המשיב עבד אצל המבקשת במשך למעלה מעשר שנים עד לפיטוריו וכי הוא זכאי לתשלומים שונים בגין יחסי העבודה ונסיבות סיומם בסכום כולל של 123,574 ₪. בין היתר נתבעו תשלומים בגין אי ביצוע הפקדות לפנסיה, דמי חופשה, דמי הבראה, הפרשי שכר, תמורת הודעה מוקדמת, פיצויי פיטורים ופיצוי בגין פיטורים שלא כדין.

    

3. המבקשת הגישה בקשה לסילוק התובענה על הסף מחמת היעדר יריבות, היעדר עילה והיעדר סמכות עניינית. בקליפת אגוז יצוין, כי המבקשת נסמכת על היותה "מפעל מוגן", המהווה מסגרת תעסוקתית למשתקמים המופנים למבקשת על ידי משרדי הבריאות והרווחה. בנסיבות אלה גורסת המבקשת, כי לא התקיימו בינה לבין המשיב, המשתקם, יחסי עבודה וממילא אין לבית הדין סמכות לדון בתביעה והתביעה נעדרת עילה משהיא נסמכת על זכויות המגיעות ל"עובד" כלפי מעסיק. יתר על כן, המבקשת הוסיפה וטענה כי משמשרד הבריאות הוא שמפנה את המשתקם למבקשת, מנחה אותה בדרכי העסקת המשתקם, מפקח אחר עבודתו של המשקם ומחליט על סיום הצבתו, אין יריבות בין המבקשת לבין המשתקם.

    

4. בית הדין האזורי דחה בהחלטה תמציתית את הבקשה, לאחר קבלת עמדת המשיב, משלא מצא מקום לחרוג מהכלל לפיו סילוק על הסף ייעשה במשורה בלבד, תוך קביעה לפיה בנסיבות העניין לא ניתן לסלק את התביעה ללא שמיעת ראיות וכי טענות הנתבעת ראוי שיתבררו במסגרת ההליך העיקרי.

    

5. בהליך שבפניי חזרו הצדדים על טיעוניהם בהרחבה. המבקשת מדגישה את העובדה לפיה "לא תצמח כל תועלת מניהול פרשת ראיות" משהמשיב אינו "עובד" ואינו זכאי לזכויות המוקנות בדין ל"עובד". המשיב, לעומת זאת, טוען לקיומם של יחסי עבודה וממילא הוא זכאי לזכויות מכוחם. שני הצדדים נסמכים על הלכת רוט (ע"ע 670/06 רוט – רם מבנים בע"מ (1.10.2009)) ועל חוק זכויות לאנשים עם מוגבלות המועסקים כמשתקמים (הוראת שעה), התס"ז-2007 (להלן – חוק המשתקמים). בהערת אגב יצוין, כי בניגוד להנחת ב"כ המשיב, תוקפו של החוק הוארך לתקופה של עשר שנים מיום פרסומו, כך שהוראות השעה מכוחו עדין בתוקף.