בר"ע 6286-11-16

השופט אילן איטח

1. לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האזורי בחיפה מיום 26.10.16 (השופט נוהאד חסן; סע"ש 28434-05-15) (להלן – ההחלטה). בהחלטה נדחתה בקשת המבקשת לביטול פסק הדין מיום 18.9.16 – פסק דין אשר נתן תוקף להסכמת הצדדים לפיה, בין היתר, תדחה תובענת המבקשת כנגד המשיבה מחמת התיישנות ללא צו להוצאות. במעמד הדיון הנ"ל יוצגה המבקשת על ידי באת כוחה הקודמת.

2. ביום 20.10.16 הגישה המבקשת לבית הדין האזורי, באמצעות באת כוחה הנוכחית, "בקשה לביטול פסק שניתן בהיעדר הגנה". בקליפת אגוז אציין כי לטענת המבקשת במעמד הדיון היא היתה נתונה בלחץ אדיר בשל המעמד וכן מכיוון שלא יכלה, לטענתה, להעריך נכונה או להתייעץ ביחס לטענת המשיבה לפיה התביעה שהגישה נגדה התיישנה. עוד טענה המבקשת כי רק לאחר מתן פסק הדין פנתה המבקשת לייעוץ נוסף בו התחוור לה כי למעשה התביעה לא התיישנה, וזאת לאור דיני ההתיישנות בתביעות פנסיה.

3. בהחלטה דחה בית הדין האזורי את הבקשה וקבע כך:

   "הבקשה נדחית.

   המדובר בהסכמה אליה הגיעו באי כוח הצדדים, ואשר קיבלה תוקף של פסק דין, וזאת בדיון שהתקיים ביום 18.9.16.

   יש לזכור, כי התובעת היתה מיוצגת בהליך זה, וההסכמה הדיונית התגבשה לאחר קיום דיון ארוך, הן לפרוטוקול והן מחוץ לפרוטוקול..."

4. על ההחלטה הוגשה בקשת רשות הערעור שלפני.

5. לאחר עיון בבקשה ובכלל חומר התיק הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות וזאת אף מבלי להידרש לתגובת המשיבה.

6. הדרך לביטול פסק דין שנתן תוקף להסכמת הצדדים היא על דרך הערעור - אם הטענה היא שנפל פגם בפסק הדין, ולחילופין על דרך הגשת תובענה מתאימה - אם הטענה היא שנפל פגם ביסוד ההסכמה. הדרך בה נקטה המבקשת אינה בין הדרכים המנויות בדין לצורך ביטול פסק דין כאמור. לפיכך, בדין נדחתה בקשת המבקשת.