נ.ל. נ' המוסד לבטוח לאומי

השופט אילן איטח

1. לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בחיפה (השופטת דניה דרורי; ב"ל 23789-09-16) בו נדחה ערעור המבקש על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) (להלן – הוועדה) מיום 3.8.16.

   הרקע לבקשה

2. המבקש, יליד 1962, עבד כאיש אחזקה. ביום 7.3.07, "בעת פרוק מדף מהקיר חש כאב בגבו". בהחלטת פקיד תביעות מיום 28.6.07 הוכרה הפגיעה הנ"ל כתאונה בעבודה. ההכרה התייחסה לכאבי גב תחתון להוציא אבחנה של פגיעה בדיסק L3-L4 שאינה קשורה לתאונה.

3. עניינו של המבקש הובא לפני הוועדות הרפואיות במספר הליכים שונים. להלן נפרט את עיקרי ההחלטות שקדמו להחלטת הוועדה מושא בקשת רשות הערעור. בתאור הדברים אתמקד בענין האורולוגי והנוירולוגי אשר נמצא במוקד טענות המבקש בבקשה זו:

   • ועדה רפואית מדרג ראשון (להלן – הדרג הראשון) שהתכנסה ביום 23.9.07 קבעה למבקש נכויות זמניות. בתום תקופת הנכויות הזמניות נקבעה למבקש על ידי הדרג הראשון בהחלטה מיום 3.2.08 נכות יציבה בשיעור 30% בגין הגבלת תנועה קשה בעמוד שדרה מותני (תקנה 37(7)(ג)) בניכוי 20% בגין מצב קודם. כמו כן הופעלה תקנה 15 במלואה. סך כל נכותו היציבה הועמדה על 15% (10% בגין הגב ו- 5% תקנה 15).

   • באוגוסט 2008 הגיש המבקש בקשה לדיון מחדש לפי תקנה 36 לתקנות. תלונות המבקש נסובו בתחום הפסיכיאטרי, האורתופדי והאורולוגי. הדרג הראשון התייעץ עם יועץ בתחום האורולוגי (ד"ר קאופמן) ובתחום הפסיכיאטרי. בסיכום ומסקנות היועץ האורולוגי נכתבו הדברים הבאים:

     "לדעת היועץ בבדיקה האורודינמית שלב המילוי הינו תקין לחלוטין ללא עדות להפרעה תחושתית או התכווצות בלתי רצונית ועם נפח דיסטומטרי תקין. היעדר התכווצות רצונית יכולה לקרות גם אצל אנשים בריאים ולכן לא חייבים להתייחס לממצא זה. כמו כן ב-C.T שלאחר התאונה (13/05/07) ללא הבדל לעומת C.T קודם מלפני התאונה ולכן היועץ אינו מוצא ליתן אחוזי נכות מבחינה אורולוגית"

      

     הדרג הראשון אימץ את מסקנות המומחה האורולוגי וכן אימץ את מסקנות המומחה הפסיכיאטר אשר קבע כי למבקש נכות פסיכיאטרית בשיעור 10%. בנוסף הוועדה דחתה את טענות המבקש להחמרה בהיבט האורתופדי וקבעה שאין להפעיל את תקנה 15. סך כל נכותו היציבה הועמדה על 19%.