בר"ע 5989-01-15 מ.ב.ד. נ' המוסד לביטוח לאומי

סגנית הנשיא ורדה וירט-ליבנה

1. לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בחיפה (סגנית הנשיא איטה קציר; בל 36201-06-14) אשר דחה את ערעור המבקש על החלטת הוועדה הרפואית לעררים מיום 1.6.14, בה נקבע כי למערער דרגת נכות צמיתה בשיעור של 19.59% החל מיום 12.10.06.

    

   הרקע לבקשת רשות הערעור

2. אלה הן העבודות הרלוונטיות כפי שנקבעו בפסק דינו של בית הדין האזורי:

   • המבקש, יליד 1970, עבד כנהג משאית ונפגע ביום 12.7.06.

   • המשיב הגיש תביעה לבית הדין האזורי להכרה בפגיעה כ"פגיעה בעבודה" (ב"ל 1518/07). בית הדין האזורי מינה מומחה יועץ רפואי, ד"ר מנחם יצחקי (להלן – המומחה).

   • בחוות דעתו של המומחה מיום 3.7.11, קבע המומחה, בין היתר, כי למבקש "היה רקע של כאבי גב וגם פגיעות קודמות בגב עוד לפני שהחל בעבודתו", וכי "מחלת גב ניוונית צווארית ולומברית מקורה אינו בעבודה אלא במבנה עמוד השדרה ובתנאים גנטיים. ... אולם נהגי משאיות נכללים בקבוצת סיכון להתפתחות מחלות ניווניות של עמוד השדרה הצווארי. לכן להערכתי יש קשר סיבתי בין מצבו היום לעבודתו ומדובר בהחמרה או החשה של התפרצות המחלה". המומחה סיכם וקבע כי "להערכתי השפעת התנאים האחרים הינה גדולה מהשפעת תנאי העבודה והייתי מכמת זאת כ- 70% על חשבון מצבו הקודם והקונסטיטוציוני ו- 30% על חשבון תנאי העבודה".

   • בהתאם לחוות דעתו של המומחה, הסכים המשיב להכיר בפגיעה בצווארו ובגבו של המבקש כפגיעה בעבודה.

   • בפסק דינה של השופטת אריסון-חילו מיום 22.1.12 נקבע כי "בשים לב לחוות דעתו של המומחה היועץ הרפואי, ד"ר מנחם יצחקי, שמונה על ידי בית הדין, ולאור הודעות הצדדים, הנני מקבלת את התביעה, בעניין עילת המיקרוטראומה, ומכירה בפגיעה בצווארו ובגבו של התובע כ'פגיעה בעבודה' כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995" (להלן - פסק הדין הראשון).